יון אמנואיל פלורסקו

יון (יואן אמנואיל פלורסקו) (7 באוגוסט 1819 - 10 במאי 1893) היה גנרל ופוליטיקאי רומני. כיהן שני קצבי זמן כראש ממשלת רומניה: בסוף אפריל, מאי 1876 ובין 2 במרץ ל־29 בדצמבר 1891. הוא שויך למחנה השמרני.


בגיל ארבע־עשרה נרשם לצבא ולמד בצבא ולאכיה, שנוסד זמן קצר קודם לכן. קיבל את דרגת הקצין "Junker" (מילה מהגרמנית). יליד רמניקו ולצ'ה. סיים את האקדמיה הצבאית סן־סיר בצרפת והתגייס לצבא הצרפתי. הועלה לדרגת סגן ב־1838 ושמר על דרגה זו כששב לבוקרשט ב־1842.

ב־1854 השתתף במלחמת קרים כקולונל בצבא הרוסי תחת פיקודם של הגנרלים לידרס ודננברג.

היה חברבולט במפלגת הבויארים השמרנית. (בויארים = אצולה, בני משפחות עשירות ומשפיעות.) הוא הועלה לדרגת גנרל ושימש כמה פעמים כשר המלחמה תחת אלכסנדרו יואן הראשון וקרול הראשון. בין השנים 1871, 1876 כיהן בממשלה השמרנית של ברבו קטרג'יו.

תביעה משפטית מנעה ממנו להשתתף במלחמת העצמאות של רומניה (1877, 1878), שהתקיימה במסגרת המלחמה העות'מאנית, רוסית. לאחר סיום ההליכים נבחר לסנאט, שימש יושב ראש הסנאט (ראש המליאה) והוביל את המפלגה השמרנית. לאחר נפילת ממשלת מאנו, ב־2 במרץ 1891 הקים שוב ממשלה יחד עם לסקר (לסקר) קטרג'יו, אך התפטר בדצמבר 1891.

יון אמנואיל פלורסקו (1819, 1893) היה קצין רם וראש ממשלה ברומניה. ראש ממשלה הוא המנהיג של הממשלה.


כשהיה בן 14 הצטרף לצבא. קיבל דרגה שנקראה "Junker" (מילה מהגרמנית). נולד ברמניקו ולצ'ה.

למד באקדמיה צבאית בצרפת ושירת גם בצבא הצרפתי. ב־1854 נלחם במלחמת קרים בתפקיד קולונל בצבא הרוסי.

היה חלק מהמפלגה השמרנית. (בויארים הם אצילים, בני משפחות חשובות.) הוא הפך לגנרל ושימש כשר המלחמה.

תביעה משפטית מנעה ממנו להשתתף במלחמת העצמאות של רומניה ב־1877, 1878. אחר כך נבחר לסנאט והיה יושב ראש הסנאט.

ב־1891 הקים ממשלה שוב, אך התפטר בדצמבר אותה שנה.