היונקרים (בגרמנית: Junker) היו אצולה זוטרה גרמנית. השם מגיע מהמילה Junger Herr, שמשמעותה "אדון צעיר". הם היו אצילי קרקע ללא תואר גבוה יותר. לעיתים הופיע לפני שמם חלקית האצולה "פון" (von), שמציינת מקור אצילי.
עד המאה ה-19 היונקרים היו בעלי מעמד פוליטי וכלכלי נמוך יחסית. במקביל להתחזקות פרוסיה הם התחזקו והשפעתם צמחה. אחרי איחוד גרמניה ב-1871 תחת אוטו פון ביסמרק רבים מהם קיבלו תפקידים מרכזיים, בעיקר בצבא ובמשרד החוץ. הם תמכו במלוכה ובערכים שמרניים כמו נאמנות, חובה ומסירות למשפחה.
עם תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה והמהפכה של 1918 התקיימה ברית בין היונקרים לממשלה הסוציאל-דמוקרטית. הממשלה הסכימה לשמר את כוחם של היונקרים בצבא ובבעלות על הקרקעות, בתמורה לעזרתם בדיכוי מרידות קומוניסטיות. בתקופת רפובליקת ויימאר היונקרים התנגחו בדמוקרטיה. הם האשימו אותה על החתימה על הסכם ורסאי ותמכו, מממנים ולעתים משתתפים, בפרייקור, מיליציות ימניות שהוקמו להלחם בקומוניזם. חלקם היו מעורבים גם בניסיונות להפלת הממשלה, כמו הפוטש של קאפ.
השפעתם גברה עם בחירת פאול פון הינדנבורג לנשיא ב-1925. הינדנבורג אף קיבל מהם אחוזה במתנה, וחברי יונקר נכנסו למנגנוני המדינה כשהוא השתמש בסמכויות חירום בשנות ה-30.
עליית היטלר ב-1933 סימנה מפנה. לחלק מהיונקרים היו מטרות משותפות עם הנאצים, כמו חידוש הצבא וסיום הסכמי ורסאי. יחד עם זאת נשאר אי־אמון הדדי. המחלוקות התגלו בפרשת בלומברג-פריטש ב-1937, שבה נעשתה ארגון מחדש של הוורמאכט. הצבא הפך כפוף למדינה הנאצית, וכוח היונקרים נחלש. התקדמותו של הצבא תחת הנאצים גם העלתה דור חדש של מפקדים שאינם מהאליטה היונקרית.
בחיבור העשרים ביולי 1944, בו נעשה ניסיון להפיל את היטלר, נטלו חלק יונקרים רבים. לאחר מלחמת העולם השנייה איבדו היונקרים חלק ניכר מאדמותיהם. השטחים המזרחיים נמסרו לברית המועצות ולפולין. אדמות שנשארו בשטח גרמניה המזרחית הופקעו וחולקו בין איכרים.
היונקרים היו אצילים זוטרים בגרמניה. השם מגיע מ-Junger Herr. זה אומר "אדון צעיר". הם החזיקו אדמות והיו חלק מהשכבה האצילית. לפעמים שמם כלול ב"פון" (von). זה סימן לאצולה.
במאה ה-19 היונקרים התחזקו בפרוסיה. הם היו מאוד חשובים בצבא. אחרי איחוד גרמניה ב-1871 הם קיבלו כוח והשפעה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה הם עזרו לממשלה לעצור מרידות של קומוניסטים. חלקם תמכו במיליציות ימניות שנקראו פרייקור. הם לא אהבו את המשטר הדמוקרטי של ויימאר.
ב-1925 הנשיא הינדנבורג תידרך אליהם ולחלקם ניתנו אחוזות. כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933, ההשתלבות שלהם הייתה מורכבת. הנאצים רצו כוח מלא והיונקרים חששו מפגיעה במעמדם. ב-1937 ארגנו מחדש את הצבא. זה העביר את השליטה מידיהם.
בחודש יולי 1944 כמה יונקרים ניסו להדיח את היטלר. אחרי מלחמת העולם השנייה הם איבדו חלק גדול מאדמותיהם. השטחים במזרח עברו לידי ברית המועצות ולפולין. האדמות שבגרמניה המזרחית הוחרמו וחולקו לחקלאים.
תגובות גולשים