יוסטיניאנוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית

יוסטיניאנוס השני (רינוטמטוס, "חצוי‑האף") חי בשנים 669, 711. הוא היה קיסר ביזנטי פעמיים, פעם בשנים 685, 695 ופעם מ‑704 עד 711.

הוא ערך סדרי־שלטון עם הערבים. הם קיבלו שלטון חלקי על ארמניה, איבריה וקפריסין. הוא גירש 12,000 מרונים, מרונים הם קבוצה נוצרית. בשנת 688 ניצח את הבולגרים.

בתוך המדינה היו תלונות עליו. הוא רדף כת דתית בשם מניכאיזם, זו כת דתית. אנשים כעסו על המסים והענישה הקשה.

בשנת 695 התפרץ מרד. המורדים פגעו באפו וגלו אותו לחרסון, עיר שבקרים. הוא נישא לתאודורה, אחות של מנהיג כוזרים, כוזרים הם עם.

הוא הצליח לברוח. קיבל עזרה מבולגרים עם 15,000 פרשים. ב-705 נכנס לקונסטנטינופול בדרך סודית של אמת מים וחזר להיות קיסר.

בשלטונו השני המלחמות לא הלכו טוב. הערבים זכו נצחונות באסיה הקטנה. היו מרידות נגדו שוב. הבירה נכבשה ופיליפוס הוכרז קיסר. יוסטיניאנוס ברח ונרצח בדצמבר 711. הוא היה הקיסר האחרון של בית הרקליוס.

יש גם ספר בדיוני על חייו בכותרת Justinian מ-1998.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!