"יוסיפון" הוא חיבור עברי על היסטוריית עם ישראל בתקופת בית־שני ועד המרד הגדול. החוקרים משייכים את עריכתו לשנת 953 לספירה, בדרום איטליה. המחבר האנונימי עיבד תרגומים לטיניים של כתבי יוסף בן מתתיהו, המוכר בלועזית כ־יוספוס, וגם אסף מקורות נוספים. הכינוי "פסאודו-הגסיפוס" (פסקודה־הגסיפוס) נוצר בעקבות טעות תעתיק שהקשרת את החיבור להיסטוריון אחר, והוא מציין שהטקסט אינו בדיוק של יוספוס המקורי.
המחבר מצהיר שהוא מעתיק מדברי יוסף בן מתתיהו, אך משבש את שמו לקריאה "יוסף בן-גוריון". בכתבי־יד מאוחרים יוחס הספר בטעות ל"יוסף בן-גוריון", ותופעה זו גרמה לזהותו עם דמויות יהודיות שונות לאורך ההיסטוריה. בנוסף נערך טקסט היוסיפון כדי להתאים חלקים ממנו לדברי חז"ל, פירושיהם של חכמי התורה.
המחבר מבקש לתאר את המלחמות בין היהודים והרומאים ואת חורבן בית המקדש. הוא מציין רצף היסטורי רחב, מהתקופות הקדומות של עם ישראל, דרך ממלכות עתיקות, עלייתו של אלכסנדר מוקדון ותולדות המלכים, ועד לחורבן בידי הרומאים.
החיבור זכה לפופולריות בקרב חכמי אשכנז וצרפת, ובימי הביניים תורגם גם לערבית ולגעז (שפה אתיופית עתיקה). רבנו גרשום העתיק את הספר בכתב ידו, ורש"י השתמש בחומר שבא לו דרך היוסיפון בפירושיו. בספרד של המאה ה־12 השתמשו בו כבסיס לפרויקטים היסטוריים, כגון חיבורו של אברהם אבן־דאוד.
הרב דוד גנז מצטט את דעות בני תקופתו במאה ה־16. המהר"ל, לדוגמה, לא קיבל את כל דברי היוסיפון כמדויקים, וביקר את התיאור האוהד של טיטוס, הקיסר הרומי, שניתן בו.
בכמה מקומות היוסיפון שונה מהמקור של יוספוס. למשל תיאור אחרית הסיקריים במצדה שונה: יוספוס מדווח על התאבדות המונית, ואילו היוסיפון מציג את מותם כמות גיבורים ופולחניים, עם תחביר פתיחה שמזכיר את הפסוק "ויהי אחר הדברים האלה". הביטוי הזה מעורר בכתובים זיקה ל"העקדה", סיפור עקידת יצחק, כלומר מעשה של מבחן אמונה.
הרב יהודה (ליאון) משקוני עשה איסוף מתוך מהדורות שונות וניסה ליצור מהדורה מתוקנת. בתחילת הדפוס הופיעו שלוש מהדורות עיקריות. בעת החדשה הוציא דוד פלוסר מהדורה מדעית אקלקטית, המבוססת על קטעים מכתבי־יד שונים. לאחר מכן נמצא כתב יד קדום שתאם במידה רבה את מהדורת פלוסר.
הר יוסיפון ברמת הגולן נקרא על שמו של הספר.
יוסיפון הוא ספר בעברית על ההיסטוריה של עם ישראל בתור בית שני. המחבר לא ידוע. הספר נערך בשנה 953 בעיר בדרום איטליה. הוא מבוסס על תרגומים לטיניים של כתבי יוספוס. יוספוס הוא היסטוריון יהודי עתיק.
הכותב אומר שהוא עובד מדברי יוספוס, אבל כותב את שמו באופן שונה, "יוסף בן־גוריון". בגלל זה לעתים ייחסו את הספר לאדם אחר באופן שגוי. המחבר גם תאם חלקים מדברי חכמי התורה (חז"ל). חכמי ימי הביניים קראו בו רבות.
מטרה אחת היא לספר על המלחמות בין היהודים לרומאים. הספר כולל סיפור על חורבן בית המקדש. הוא מספר גם על מלכים כמו אלכסנדר הגדול.
הספר היה נפוץ אצל חכמי אשכנז וצרפת. הוא תורגם לערבית ולגעז (שפה עתיקה). רבנו גרשום העתיק אותו בכתב יד. רש"י השתמש בחומר שבאו אליו דרך היוסיפון בפירושיו.
בחלקים הספר שונה מהמקור של יוספוס. למשל סיפור מצדה מוצג שונה. היוסיפון מתאר את סוף הלוחמים כמות גיבורים. הוא פותח את הסיפור במילים "ויהי אחר הדברים האלה". מילים אלה מזכירות את העקדה, סיפור שבו אברהם כמעט הקריב את בנו יצחק.
יש כמה מהדורות של היוסיפון. הרב יהודה משקוני אסף מהדורות ועשה מהדורה מתוקנת. בזמנים מודרניים הוצאה מהדורה מדעית על ידי דוד פלוסר. נמצא גם כתב יד עתיק התואם למהדורה זו.
ברמת הגולן יש הר שנקרא הר יוסיפון על שם הספר.
תגובות גולשים