רבי יוסף אבן טבול (?-1616), המכונה גם המערבי או המוגרבי, נולד כנראה במגרב שבצפון אפריקה במאה ה-16. לפי השערות, מוצאו מאזור דרעא שבמרוקו. הוא עלה לארץ ישראל ולמד קבלה (מיסטיקה יהודית) אצל האר"י (כינוי למורה קבלי מפורסם) בצפת. לאחר מות רבו ב-1572 נשאר בצפת ולימד קבלה. בין תלמידיו הבולטים נמנים ר' שמשון בק ור' ישראל בנימין.
בין השנים 1602, 1608 עבר ר' יוסף למצרים וישב באלכסנדריה. שם גם המשיך להעמיד תלמידים בקבלה. הוא נפטר באלכסנדריה בקיץ 1616. מסורת בקרב יהודי תוניסיה מציינת קבר שקשור אליו באזור הכפר אל-תמאמה במחוז גאבס בדרום-מזרח תוניסיה של היום.
הוא השאיר אחריו שפע כתבים: דרשות ופירושים לספר הזוהר (הספר המרכזי של הקבלה). חלק מדרושיו הקבליים מוכרים בשם "דרושי חפצי בה". שאלת יחסו עם תלמידו הבולט של האר"י, רבי חיים ויטאל, נחקרה במשך השנים. גרשם שלום טען על מתחים ותחרות, בעוד יוסף אביב"י תיאר יחסים רגועים יותר. הרב יהודה ליאון אף טען, לפי מסורת משפחתית, שהשניים השלימו והיו ידידים.
בכתביו של אבן טבול בולטת הסיבה הקתרטית (קתארזיס, רעיון של ניקוי או שחרור רגשי) להסבר עניין ה'צמצום' והאצילות: רעיון שמנסה להבין איך נוצר רע ולמה. מכאן יש חשיבות לכתיבתו: היא מציעה גרסה בלתי מצונזרת של רעיונות האר"י. חוקרים מאוחרים יותר, כגון משה אידל, טוענים שתורת האר"י מורכבת ומעובדת בשלבים שונים, ולכן קיימות גרסאות שונות.
רבי יוסף אבן טבול חי במאה ה-16 ונפטר ב-1616. הוא כנראה נולד בצפון אפריקה, במגרב.
הוא עלה לארץ ישראל ולמד קבלה (לימוד רוחני) אצל האר"י (שם של רב שלימד קבלה) בצפת. אחרי מות האר"י נשאר בצפת ולימד גם הוא תלמידים. בין תלמידיו היו ר' שמשון בק ור' ישראל בנימין.
מאוחר יותר עבר ר' יוסף למצרים וישב באלכסנדריה. שם המשיך ללמד ונפטר בקיץ 1616. יש מסורת שאומרים שקברו נמצא בתוניסיה, ליד הכפר אל-תמאמה.
הוא כתב הרבה דרשות ופירושים על ספר הזוהר (ספר קבלי חשוב). חלק מדרושיו נקראו "דרושי חפצי בה". חוקרים דנו בקשר שלו עם רבי חיים ויטאל. חלק אמרו שהיה מתח, אחרים אמרו שהם התקרבו.
בכתיבתו מופיע רעיון שנקרא "צמצום" (מחשבה בקבלה על איך נוצר העולם). כתיבתו חשובה כי היא מראה גרסה ישירה של רעיונות אלה.
תגובות גולשים