יוסף בוסל נולד ב-3 ביולי 1891 בעיירה לאחוביץ', ליד בראנוביץ' באזור שהיום שייך לבלארוס. בילדותו התייתם מאביו ולמד בישיבה. שם היה תלמיד מצטיין והתכונן להיות רב, אך התקרב לרעיון הציוני ולתנועת הנוער "התחייה" (תנועה ציונית שקידמה חיבור לשפה ולארץ ישראל). הוא גם רצה להיות חקלאי, ועשה הכשרה אצל איכר יהודי בפלך חרסון.
בשנת 1908 יצא בוסל עם חברתו חיותה גבזה לארץ ישראל דרך אודסה. בארץ עבד בחקלאות בפתח‑תקווה וברחובות. מאוחר יותר עבר לגליל והצטרף לחוות כנרת, שמנה קבוצה מרומניה שפעלה בהנהלת האגרונום משה ברמן.
ב-1910 הקבוצה עברה לחדרה להדרכה חקלאית וייסדה שם את ה"קומונה החדרתית". באותה שנה קראו להם להתיישב על אדמות אום ג'וני. עשרה חברים ושתי חברות, בראשות בוסל, הקימו שם את דגניה. דגניה נקראה על שם חמשת הדגנים שבעמק.
בוסל שימש כגזבר ומנהל חשבונות, והיה המנהיג הרוחני של הקבוצה. אחרי השנה הראשונה עלה ויכוח בין החברים: האם להמשיך בנדידה או להתיישב תמיד במקום אחד. בוסל תמך בהתיישבות קבע ובחיבור ההדוק בין הפועלים לקרקע.
הקמת דגניה פתחה מודל חדש של התיישבות קבוצתית. המודל הדגיש עבודה משותפת, ניהול עצמי, חקלאות ושיתוף בין החברים. זה השפיע על תנועת הפועלים בארץ ישראל.
בעת מלחמת העולם הראשונה טיפל בוסל בפליטים שהגיעו לגליל לאחר גירושי יהודים מתל‑אביב ויפו. הוא הקים בתי יתומים בסג'רה ובמנחמיה. הוא דגל בשוויון נשים בעבודה וחילוק מטלות הבית, והיה בין הראשונים שדגלו בחינוך משותף בקיבוץ.
בוסל התחתן עם חיותה ב-1915. ב-1919 נולדה בתם הדסה. בקיץ 1919, חודשים ספורים אחרי הלידה, חזר בוסל בשיט מטבריה לדגניה. הסירה התהפכה והוא טבע בכנרת ונפטר. המשורר יוסף חיים ברנר ספד לו בתיאורו כאיש מבנה ובניה.
על שמו בתי ורחובות בישראל: בית בוסל בצפת (ששימש בית הבראה וכיום שייך למכללה האקדמית צפת) ורחובות בקריית חיים, בנתניה ובחולון. נכדו הוא יוסי ורדי, ונינו הוא מואב ורדי, עורך חדשות החוץ של כאן 11.
יוסף בוסל נולד ב-1891 בעיירה לאחוביץ'. בילדותו התייתם מאביו ולמד בישיבה. אחר כך אהב את רעיון עליית יהודים לארץ ישראל.
בשנת 1908 הוא עלה לארץ עם חברתו חיותה. עבד בחקלאות בפתח‑תקווה וברחובות. אחר כך עבר לגליל ועבד בחוות כנרת.
ב-1910 הוא והחברים שלו הקימו את דגניה על אדמות אום ג'וני. דגניה קיבלה את שמה בגלל חמשת הדגנים שגדלו בעמק. דגניה היא קיבוץ, מקום שבו אנשים עובדים ומשתפים את העבודה והמשימות.
בוסל היה גזבר ומנהיג. הוא רצה שהאנשים יישארו במקום ויעבדו את האדמה בלי לנדוד. בזמן המלחמה עזר לפליטים והקים בתי יתומים.
הוא התחתן ב-1915. ב-1919 נולדה בתו הדסה. באותו קיץ חזרה סירתו מטבריה לדגניה, הסירה התהפכה והוא נפטר בכנרת. על שמו יש בית בצפת ורחובות בערים שונות. נכדו הוא יוסי ורדי.
תגובות גולשים