יוסף גולנד

יוסף גולנד נולד בקרמנצ'וג שבאימפריה הרוסית במשפחה מוזיקלית. כבר בילדותו למד שירה אצל אחיו והופיע לראשונה כילד בקונצרט. הוא ניחן בקול טנור, כלומר קול גברי גבוה ונעים.

בגיל צעיר פעל בתנועת מכבי והקים קבוצת תיאטרון בגימנסיה. ב-1924 עלה לארץ עם משפחתו והצטרף לקבוצת פועלים שניהלה סלילת דרכים. היה בין השחקנים הראשונים בתיאטרון ההאהל והופיע בהצגות כמו "נשפי פרץ" ו"יעקב ורחל".

בין 1930 ל-1932 שהה בברלין. שם למד בקונסרבטוריון, בית ספר למוזיקה, והופיע כסולן בהפקות של אמנים אירופיים. כשהנאציזם התחזק הוא שב לארץ, הקים תזמורת ג'אז ושרה שירי ג'אז בעברית.

ב-1933 הצטרף לתיאטרון המטאטא. השיר "דודה הגידי לנו כן" הפך ללהיט והוקלט בתקליט ראשון של זמר עברי בארץ. ב-1934 הקליט 30 שירים בברלין בליווי להקה יהודית, וזכה במדליית זהב ביריד המזרח על שירתו.

ב-1935 הקליט שירים בחברת Decca הבריטית. ב-1937 יצא לסיבובי הופעות בבלגיה ובמזרח אירופה, והופיע גם בסרט העברי "זאת היא הארץ". בשובו הופיע באופרות ואופרטות; אופרטה היא הצגה מוזיקלית קלה עם שירים וריקודים.

ב-1943 נישא למיה ארבטובה. השניים ייסדו קברט בשם "אף-על-פי" (קברט הוא מופע במה קטן עם שירים ומערכונים). להם נולדה בת, עפרה, ב-1953. בשנים ה־30 וה־40 הוציא להיטים כמו "קדימה השוטר", "איזה פלא" ו"טנגו תל אביב".

ב-1944 הופיעו בתיאטרון לי-לה-לו. ב-1948 נסע לארצות הברית עם נבחרת הכדורגל הישראלית לגיוס כספים, ונלוו אליו גם שושנה דמארי ובידורנים נוספים. המשך הופעותיו כלל הופעות בדרום אפריקה ובאוסטרליה.

ב-1960 הופיע במופע מצעד פזמוני היישוב, וב-1967 הופיע בסרט של ג'ורג' עובדיה. הופעתו האחרונה הייתה בדצמבר 1973 בכנס של המשטרה. שבוע לאחר הופעה זו נפטר ממחלה ממארת והוא נקבר בבית עלמין הדרום.

ב-2013 הונחה לוחית זיכרון על ביתם בתל אביב. בתחילת 2015 יצא לראשונה אוסף שיריו על גבי תקליטור.

יוסף גולנד נולד בקֶרמנצ'וג במשפחה של מוזיקאים. כבר כילד שר והופיע.

בגיל צעיר עלה לארץ עם משפחתו. הוא שיחק והשתתף בתיאטרון ההאהל.

הוא היה טנור. טנור זה קול גברי גבוה.

בברלין למד בבית ספר למוזיקה שנקרא קונסרבטוריון. אז גם הופיע בהצגות גדולות.

בארץ הקים להקה של ג'אז ושר שירים בעברית. שירו "דודה הגידי לנו כן" הפך ללהיט.

ב-1934 הקליט שלושים שירים ביום אחד בברלין. על זה קיבל מדליה זהב.

ב-1937 שיחק גם בסרט. ב-1943 נשא לאישה את מיה ארבטובה. ב-1953 נולדה להם בת, עפרה.

ב-1948 נסע לאמריקה להופעות ולעזרה למדינה הצעירה. הופיע גם בדרום אפריקה ובאוסטרליה.

הופעתו האחרונה הייתה בדצמבר 1973. שבוע אחר כך הוא נפטר ממחלה.

ב-2013 הונחה לוחית זיכרון על ביתם בתל אביב. ב-2015 יצא אוסף שיריו על תקליטור.