הרב יוסף חיים זוננפלד (ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848, י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים. העדה החרדית היא קבוצה דתית שמרנית בירושלים, שהתארגנה כקהילה נפרדת.
נולד בשם "חיים" בעיר ורבו במחוז ניטרה. התייתם בילדותו ולמד אצל רבנים מקומיים ובישיבות חשובות, כולל ישיבת פרשבורג. אחרי נישואיו למד במספר מרכזים תורניים לפני שעליה לארץ ישראל.
ב־1883 (תרל"ג) עלה לארץ עם רבו רבי אברהם שאג וישב בירושלים. התקרב לרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין ולעמו בפעילות ציבורית. יחד עם דיסקין הקים בית דין ועבד כגבאי, כלומר כמנהל כספים, של מוסדות 여러, בין השאר בית היתומים דיסקין.
עודד הרחבת היישוב היהודי בירושלים. הצטרף לוועד שקנה אדמות והקים שכונות חדשות. היותו נתין אוסטרי הפשיר רכישות אדמה בתקופה העות'מאנית. היה מעורב בהקמת שכונות כמו "בית ישראל", "שערי חסד" ו"בתי אונגרין" (נקראת גם נחלת צבי).
ראה בתפתחות הארץ את התחלת הגאולה על פי מסורת חז"ל. בשנים האחרונות לחייו היה מוטרד ממצבו הגופני, אבל המשיך לבקר את השכונות החדשות ולחזק את המתנחלים הדתיים.
התנגד לרעיון הציוני כפי שהתפתח, כלומר לרעיון של הנהגה פוליטית חילונית שעומדת לייצג את כל העם. בתקופות מסוימות עבד עם יעקב ישראל דה האן כדי להיאבק במדיניות הציונית מול גורמים בריטיים ומוסדות שונים.
התנגד להנהגת העברית כשפת הוראה בבתי־הספר, מחשש לפגיעה במערכת המסורתית. עם זאת, לא נאסר עליו לדבר עברית והוא חשב שאולי החרדים טעו שלא הנהיגו את הדיבור בעברית בעצמם.
עמד מול ביקורת גם בתוך המחנה החרדי. חלק מנהיגי אגודת ישראל וקנאי הקהילה הביעו הסתייגויות מפעולותיו ומשותפויותיו. במקביל ניהל מדיניות חינוכית שמנעה, בין היתר, הכנסת שיעורי אנגלית לבתי־ספר מסוימים.
לא קיבל את מינויו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לרבה של ירושלים, ונקט בעמדה נפרדת מבחינה מוסדית. עם זאת שמר על מערכת יחסים אישית וחלוקת דעות איננה פירושה שנאה אישית.
נשא פעמיים. אשתו הראשונה, שרה, נפטרה ב־1919. מתוך אחד עשר ילדיו, רבים נפטרו בטרם עת. אשתו השנייה, חיילא, הייתה צעירה ממנו בהרבה ונפטרה בשנת 1968. כמה מבני המשפחה נישאו לבני משפחות רבניות ידועות.
ספריו נדפסים מחדש בשנים האחרונות על ידי מכון קרן רא"ם, שהוקם בידי צאצאו מוטי זוננפלד.
הרב יוסף חיים זוננפלד נולד ב־1848 ונפטר ב־1932. הוא היה הרב המוביל של העדה החרדית בירושלים. העדה החרדית היא קהילה דתית שמקפידה על מנהגים חזקים.
ילדותו עברה בלימוד אצל רבנים. כשהיה צעיר עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
עבד עם רבנים חשובים. ניהל מוסדות חשובים, כמו בית יתומים.
עודד בניית שכונות יהודיות בירושלים. השתתף בקניית אדמות ובתכנון שכונות חדשות.
אהב את ארץ ישראל. חשב שהשיבה אל הארץ היא סימן טוב על פי המסורת.
לא הסכים עם חלק מרעיונות הציונות. עבד עם איש בשם דה האן כדי להגן על דעתו.
לא רצה שהעברית תהיה שפת הלימוד בכל בתי־הספר. למרות זאת, חשב שדיבור בעברית חשוב.
לא הסכים שממנה רב קוק להיות רבה של ירושלים. ניהל ארגון נפרד שעבד בענייני הקהילה.
היה נשוי פעמיים. לו ילדים, ורבים מהם מתו כשהיו צעירים. אשתו השנייה חיה עד 1968.
ספריו הודפסו מחדש כיום על ידי מכון שיועד למשפחתו.
תגובות גולשים