יוסף נבון

יוסף ביי נבון (תרי"ח, 1858, ירושלים, כ"ג בניסן תרצ"ד, אפריל 1934, פריז) היה בנקאי, איש עסקים ואיש ציבור בירושלים. הוא יזם ובנה את מסילת הרכבת יפו, ירושלים.

נבון נולד למשפחה ספרדית ותיקה בירושלים. אביו שימש כנציג הקהילה במועצת המחוז, ואמו היתה קרובת משפחה של הקונסול הבריטי ביפו. בגיל 13 שלח אותו אביו ללמוד במרסיי שבצרפת. לאחר חזרתו עסק במסחר ובבנקאות בשותפות עם הבנקאי השווייצרי יוהנס פרוטיגר.

נבון נישא לגישע (בוליסה) פרומקין. הם התגוררו בבית מחניים שברחוב הנביאים, שהפך ל"בית נבון ביי". לאורך השנים סייע ברכישת קרקעות שהניחו יסודות לערים כמו פתח תקווה וראשון לציון. עוד תמך במתן דיור לעולים עניים ובפיתוח שכונות בירושלים.

בהמשך חייו איבד חלק מנכסיו. הבנק עיקל את ביתו, והוא עזב את הארץ ועבר לפריז. אשתו ובנותיו נשארו בירושלים במצב קשה. נבון לא שב לירושלים.

בשנת 1881 החל להוביל את רעיון הנחת מסילת הברזל (מסילת רכבת) מיפו לירושלים. כדי להתגבר על ההתנגדות של השלטון העות'מאני הוא עבר לאיסטנבול ושהה שם ארבע שנים כדי לקדם את העניינים. בסופו של דבר קיבל זיכיון, כלומר אישור רשמי, לבנות ולהפעיל את הקו מיפו לירושלים למשך 71 שנה. רשה לו גם לבנות קווים נוספים.

כשחזר חיפש משקיעים ולבסוף מכר בפריז את הזיכיון לחברה צרפתית תמורת מיליון פרנקים. עבודות הבנייה החלו ב-30 במרץ 1890. ב-26 בספטמבר 1892 הגיעה הרכבת הראשונה לירושלים. הנסיעה ארכה כשלוש שעות וארבעים וחמש דקות.

הפרויקט זכה לשבחים. לנבון הוענק עיטור מסדר המג'ידיה ותואר הכבוד "ביי" (כינוי כבוד מטעם השלטון הטורקי). היו לו גם אותות כבוד ממדינות בריטניה ופורטוגל. למרות זה, הוא לא הרוויח מהפרויקט ואיבד הון רב.

לאחר מכן שהה בפריז, יצר קשר עם תיאודור הרצל וניסה לקדם רעיונות לפיתוח הארץ. ב-1908 היה בין מייסדי הליגה העולמית למען השלום. נבון נפטר בפריז בשנת 1934, בודד וללא נכסים גדולים.

לנבון וגישע היו שלוש בנות. כמה מצאצאיו שימשו בתפקידים ציבוריים בולטים, כמו הדיפלומט ויקטור אלישר ואישים ציבוריים במשפחת אלישר.

יוסף ביי נבון נולד בשנת 1858 בירושלים. הוא היה בנקאי ואיש עסקים. הוא עזר לבנות את הרכבת הראשונה מיפו לירושלים.

כשהיה בן 13 למד נבון בצרפת. אחרי כן חזר לירושלים ועבד במסחר ובבנקאות. הוא נישא לגישע שנקראה גם בוליסה. הם גרו בבית שנקרא בית נבון.

נבון עזר לקנות אדמות ולהקים יישובים כמו פתח תקווה. הוא גם עזר לבנות בתים לעולים עניים.

ואז נכנסו לו קשיים. הבנק לקח חלק מנכסיו. הוא עזב לגור בפריז. אשתו ובנותיו נשארו בירושלים עם קצת כסף.

בשנת 1881 נבון התחיל לקדם את הרעיון של מסילת ברזל (רכבת). כדי לקבל אישור מהשלטון הטורקי, הוא גר באיסטנבול ארבע שנים. בסוף קיבל זיכיון (אישור רשמי) לבנות ולהפעיל את הקו מיפו לירושלים ל-71 שנה.

נבון מכר את הזיכיון לחברה צרפתית. הבנייה החלה ב-1890. הרכבת הגיעה לירושלים בשנת 1892. הנסיעה ארכה כארבע שעות.

נבון קיבל אותות כבוד, כולל תואר "ביי" (כינוי כבוד). אך הוא לא הרוויח מהפרויקט ואיבד הרבה כסף. הוא נפטר בפריז בשנת 1934.

לנבון היו שלוש בנות, ומשפחתו כללה גם אנשים בולטים בתפקידים ציבוריים.