יופיטר (מיתולוגיה)

ביופיטר (בלטינית: Iuppiter), שנקרא גם יוביס, היה ראש האלים בפנתאון הרומי. פנתאון הוא קבוצת האלים שבחיים הדתיים של רומא. יופיטר הופקד על החוק, הצדק, הסדר הציבורי וגם על השמיים, האור והרעם. מקבילו היווני הוא זאוס.

הוא היה בנם של סטורן ואופס, ואחיהם של יונו, נפטון, פלוטו, וסטה וקרס. נישואיו ליונו, מלכת האלים, הולידו בין השאר את מארס (אל המלחמה), יובנטאס (אלת הנעורים) ואת וולקן (אל האש והנפחים). יופיטר תואר כגבר בוגר ורב־עוצמה. סימניו המוכרים הם הברק והעיט, כאשר הברק מייצג את כוחו לשלוט ברעמים.

ברומא סגדו לו במיוחד כ"יופיטר אופטימוס מקסימוס", יופיטר הטוב והגדול. מקדש גדול הוקם לשמו על הגבעה הקפיטולינית, והוא שימש כמרכז דתי ופוליטי. שם נערכו קורבנות, נכרתו בריתות והוכרזו ניצחונות. חלק מטקסי הניצחון היו הטריומפים, מצעדי ניצחון של המצביאים.

ליופיטר היו כינויים שונים שהדגישו תפקידים ספציפיים שלו: מגן הערים (לאטריוס), מוחה בפני רעמים (טונאנס), שולח ברקים (פולגראטור), ומביא גשמים (פלוביוס). כוכב הלכת צדק נקרא על שמו בלטינית, ומשם גם בשפות המודרניות.

יופיטר (בלטינית Iuppiter), שמכונה גם יוביס, היה ראש האלים ברומא. פנתאון הוא כל האלים ביחד. הוא היה אחראי על השמיים, האור והרעמים. מקבילו היווני הוא זאוס.

יופיטר היה בן של סטורן ואופס. אחיותיו ואחיו היו יונו, נפטון, פלוטו, וסטה וקרס. הוא נישא ליונו. הילדים שלו כוללים את מארס, אל המלחמה; יובנטאס, אלת הנעורים; ואת וולקן, אל האש והנפחים. הסמלים שלו הם הברק ועיט. הברק הוא כמו חץ של אור מהשמיים.

הרומאים בנו לו מקדש גדול על הגבעה הקפיטולינית. מקדש הוא בית עלייה לתפילה. שם עשו טקסים וקשרו בריתות. לאחר נצחון בצבא ערכו מצעד גדול שנקרא טריומף, מצעד חגיגי.

הכוכב הענקי צדק נקרא על שמו של יופיטר.