יחס איינשטיין הוא קשר שפרסם אלברט איינשטיין במאמר על אודות תנועה בראונית ב-1905.
D = μ k_B T.
המשוואה מקשרת בין D, קבוע הדיפוזיה, μ, ניידות, k_B, קבוע בולצמן, ו-T, הטמפרטורה המוחלטת (בקלווין).
הניידות μ מוגדרת כיחס בין מהירות הסחיפה v_d לבין הכוח הפועל F: μ = v_d / F.
כשמיישמים את היחס לניתוח מוליכות חשמלית, מחלקים ב-q, המטען של נושא מטען יחיד, ומגדירים את הניידות בהתאם לשדה E: μ = v_d / E. כאן E הוא השדה החשמלי.
מכאן נובע יחס איינשטיין במובנו החשמלי: D = μ k_B T / q.
במוליך־למחצה, כאשר צפיפות המצבים אינה קבועה, נותנים את הצורה הכללית: D = μ p / (q · d p / dη), כאשר η הוא הפוטנציאל הכימי ו-p מספר החלקיקים.
יחס איינשטיין נכתב על ידי אלברט איינשטיין ב-1905.
הוא קשור לתנועה בראונית, תזוזה אקראית של חלקיקים זעירים.
D הוא קבוע הדיפוזיה. זה מראה כמה החלקיקים מתפזרים.
μ היא ניידות. היא אומרת כמה מהר חלקיקים זזים כשמפעילים כוח.
k_B הוא קבוע בולצמן. T היא הטמפרטורה (בקלווין).
בחשמל מוסיפים את המטען q. אז הדיפוזיה תלויה גם במטען ובשדה החשמלי.
במוליך למחצה היחס תלוי גם במספר החלקיקים ובפוטנציאל הכימי (η).
תגובות גולשים