יחסי ארצות הברית, ישראל

יחסי ארצות הברית, ישראל נחשבים מאז סוף שנות ה־60 ל"יחסים מיוחדים". הם בדרך כלל קרובים, אך עברו גם מתחים. ישראל, כמדינה קטנה במזרח התיכון הנתונה לאיומים, רואה בארצות הברית מקור ביטחון וכלכלה. ארצות הברית רואה בישראל שותפה יציבה באזור.

הקשר התחיל במאה ה־19 (הקונסוליה האמריקאית בירושלים נוסדה ב‑1844). ארגונים יהודיים בארצות הברית סייעו ליישוב בתקופות קשות, במיוחד במלחמת העולם הראשונה. ב‑1919 נשיא וילסון הביע תמיכה ברעיון קהילה יהודית בארץ ישראל. לאחר מכן, בעשורים שבין מלחמות העולם, נחלשה מעורבות ממשלתית אמריקאית בגלל מדיניות הבדלנות של ארה"ב. בסוף שנות ה־30 ולפני מלחמת העולם השנייה חלה עלייה בלחץ הציבור האמריקאי בעד עזרה ליהודים הנרדפים.

במהלך המלחמה עלתה המודעות בארצות הברית לשואה ולמצב היישוב. לאחר המלחמה תמכה ארצות הברית בתוכנית החלוקה של האו"ם בסוף 1947. ארצות הברית ביקשה פתרונות שונים לעתיד הארץ ובהמשכם הכירה בישראל דה פקטו מיד אחרי הכרזת העצמאות ובדיעבד גם דה יורה ב‑1949. בתחילה הייתה מדיניות של איפוק בנוגע למכירת נשק לישראל, אך עם הזמן התמיכה הצבאית גדלה.

במלחמת העצמאות ארצות הברית הצטרפה לאמברגו הנשק של האו"ם. בשנים הבאות היו מתחים מדיניים אך גם סיוע כלכלי צנוע. החל מסוף שנות ה־50 החלה ארצות הברית למכור לישראל נשק הגנתי, ובהמשך גם נשק התקפי. שיתופי פעולה מדיניים ויוזמות תיווך האפיינו את התקופה.

אחרי מלחמת ששת הימים התחזקה התמיכה הציבורית האמריקאית בישראל. ארצות הברית הפכה לספקית הנשק העיקרית של ישראל בעקבות הירידה בתמיכה הצרפתית. נחתמו אמנות ושירותים צבאיים; היו גם מחלוקות על סוגיות כמו מזרח ירושלים.

במלחמת יום הכיפורים העבירה ארצות הברית בזירה הבינלאומית סיוע צבאי גדול לישראל (רכבת אווירית). לאחר המלחמה תודרכו ניסיונות שלום, ובשנות ה־70 וה־80 התפתח חיסון אסטרטגי בין המדינות. במקביל היו משברים פוליטיים, פרשות ריגול (כמו פולארד) ומחלוקות על מכירות נשק לצד שיתופי פעולה אסטרטגיים.

במלחמת המפרץ הראשונה לחץ אמריקאי מנע תגובה ישראלית נרחבת. בשנות ה־90 החל שיתוף פעולה מדיני רחב יותר: ארצות הברית תמכה בתהליכי שלום כמו ועידת מדריד והסכמי אוסלו (טקסי חתימה התקיימו בבית הלבן). בסוף המאה ה־20 נרשמה תחלופת מדיניות ותחומים כלכליים וטכנולוגיים הולכים ומתחזקים.

לאחר 11 בספטמבר החמירה ארצות הברית את מדיניותה נגד טרור, והדגשים הביטחוניים ביחסים התחזקו. ארצות הברית תמכה בישראל רבות במלחמות ובמניעת איומי טרור. בעשור האחרון של המאה ה־20 והעשור הראשון של המאה ה־21 נרשמו גם מתחים על נושאים כמו בנייה בהתנחלויות ומדיניות הגרעין האיראנית. ב־2013 ביקר הנשיא אובמה בישראל. משא ומתנים שהובלו על ידי ממשלו לא צלחו.

במהלך נשיאות טראמפ התחממו היחסים: ארצות הברית הכירה בירושלים כבירת ישראל (2017) והעבירה את השגרירות לירושלים (2018). טראמפ הכיר גם בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019). מנהיגות זו תמכה בהרחבת הקשרים בין ישראל למדינות ערב דרך "הסכמי אברהם".

ביידן חידש מדיניות שונה ביחס לאיראן ולתהליך המדיני. בשנת 2022 ביקר ביידן בישראל והוכרזה "אמנת ירושלים". בתקופת כהונתו נוצרו גם מתחים בעקבות רפורמות משפטיות בישראל ושאלות על מפלגות וקשרים פוליטיים.

במהלך המלחמה ארצות הברית הייתה התומכת העיקרית של ישראל וסיפקה אמצעי לחימה, סייעה בשחרור חלקי של חטופים ותיווכה בפעולות הומניטריות. נרשמה מתיחות מסוימת בין הממשל האמריקאי לבין הנהגת ישראל על רקע אמצעי הלחץ להשגת הפסקת אש והדאגה למשבר הומניטרי בעזה. גם בתקופות קשות נמשכו משלוחי נשק אמריקאיים גדולים.

בין ההבנות הבולטות: מזכרי הבנות שונים (כולל 1965 ו‑1975), ערבות אמריקאית ליישום הסכמי שלום, ומסירת תמיכות ביטחוניות. ב‑2014 אישר הסנאט חוק "השותפות האסטרטגית" שהעמיק את שיתוף הפעולה הצבאי.

מאמצע שנות ה־60 הפך שיתוף הפעולה הביטחוני למרכז היחסים. שיתוף פעולה זה כולל חילופי מודיעין, פיתוח משותף של מערכות (למשל טיל החץ), מחסני ציוד אמריקאיים בישראל, אימונים משותפים ורכישות נשק אמריקאי. סטטוס מיוחד שניתן לישראל הוא "בעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו", מעמד שמאפשר שותפות בפרויקטים ביטחוניים אמריקאיים.

ארצות הברית היא שותפת הסחר העיקרית של ישראל. מאז 1985 פועל הסכם סחר חופשי. סחורות טכנולוגיות ותרופות תופסות חלק גדול מהסחר. ארצות הברית מעניקה לישראל סיוע חוץ ביטחוני שנתי (במשך שנים אלה עמד על ממוצע של כ‑2.55 מיליארד דולר בשנה). חברות ישראליות נסחרות בבורסות אמריקאיות ויש השקעות הדדיות.

ההשפעה התרבותית האמריקאית בישראל גדלה מאז שנות ה־60. תכנים, מוזיקה ורשתות מזון אמריקאיות משפיעות על ההווי הישראלי. יש גם עניין אמריקאי בישראל כאתר דתי ותרבותי.

יהדות ארצות הברית היא הגדולה אחרי ישראל. הקהילה מקיימת קשרים ענפים עם ישראל, תומכת פוליטית ופעמים רבות תורמת כספית. יש גם מתחים על זהות ושאלות פוליטיות.

השגרירויות ממוקמות: שגרירות ארצות הברית בישראל בירושלים, ושגרירות ישראל בארצות הברית בוושינגטון. בשנת 2023 נחתם הסכם שמאפשר כניסת אזרחים ללא ויזה בין המדינות.

ארצות הברית וישראל חברות קרובות. ארצות הברית עוזרת לישראל בביטחון ובכלכלה.

הקשר התחיל כבר במאה ה‑19. ארגונים יהודיים בארה"ב נתנו עזרה לאנשים בארץ בזמן מצוקה.

לאחר מלחמת העולם השנייה ובגלל השואה, ארצות הברית תמכה ברעיון של מדינה יהודית. היא הכירה בישראל מיד אחרי הכרזת העצמאות ב‑1948.

- אחרי מלחמות גדולות ארצות הברית נתנה לישראל ציוד ביטחוני.
- ב‑1978 סייעה ארצות הברית להסכם שלום בין ישראל ומצרים. הסכם זה נקרא קמפ דייוויד.
- ב‑2017 ארצות הברית הכירה בירושלים כבירת ישראל.

ארצות הברית וישראל משתפות פעולה בצבא ובמודיעין. הן מפתחות מערכות הגנה ביחד. ארצות הברית גם מאכסנת ציוד לשעת חירום בישראל.

ארצות הברית היא שותפת הסחר הכי גדולה של ישראל. מדינות עושות עסקים ומשקיעים אחד בשני.

הרבה דברים אמריקאים נכנסו לחיים בישראל, כמו מוזיקה וסרטים. קהילת יהודי ארצות הברית תומכת בישראל בדרכים שונות.