ימי הביניים

יְמֵי הַבֵּינַיִם (בלטינית: Medium Aevum) הם תקופה בהיסטוריה האירופית בין סוף העת העתיקה לתחילת העת החדשה. המועד המדויק שנקבע להתחלה ולסיום שנוי במחלוקת. נהוג למקם את תחילתה סביב נפילת הקיסרות הרומית המערבית במאה ה־5, ואת סיומה בקרבת עליית הרנסאנס והגל התגליות במאות ה־15, 16.


המונח נטבע באיטליה במאות ה־14, 15. במקור תיארו אותו כמחסום בין 'העת העתיקה' ל'התחייה' של הרנסאנס. המושג נותר אירופוצנטרי; הוא מתייחס בעיקר לשינויים באירופה ולא תמיד רלוונטי לעולם הערבי, אפריקה או אמריקה.


אין הסכמה על תאריך פתיחה יחיד. מקובל להזכיר את שנת 476, אך יש שהצביעו על המאה ה־4 עם התפשטות הנצרות או על המאה ה־7 עם עליית האסלאם. נדידת העמים (Völkerwanderung) הייתה חלק מרכזי: שבטים גרמאניים, סלאביים וקבוצות נוספות התיישבו בתחומי האימפריה הרומית והקימו ממלכות חדשות.


גם כאן יש ויכוח. מועדים חשובים שהוצעו: 1453 (נפילת קונסטנטינופול), 1456 (המצאת הדפוס), 1492 (גילוי אמריקה וסוף הרקונקיסטה), ו־1517 (התחלת הרפורמציה). המעבר לתקופה החדשה מתאפיין ברפורמציה דתית, שינויים טכנולוגיים, עליית מדינות לאומיות ומסעות גילוי.


אף שימי הביניים מתוארים בדרך כלל לאירופה, יש היסטוריונים שמשווים מצבים דומים באזורים אחרים. אבל המונח עצמו נוצר כדי לתאר תהליכים באירופה שמקורה בקיסרות הרומית המערבית.


ההיסטוריונים מחלקים את התקופה לשלוש תקופות מרכזיות: ימי הביניים המוקדמים, ימי הביניים התיכוניים (השיא), וימי הביניים המאוחרים.


צטמקה הסמכות המרכזית של הקיסרות הרומית ויצאו אל האור שליטים מקומיים ושבטים חדשים. ערים דעכו, והכנסייה שמרה חלק גדול מתרבות הכתיבה והחינוך.


פיאודליזם (feudalism) הוא מבנה חברתי פוליטי חדש. בווסאל (vassal), אדם שנשבע אמונים, הוענק פייף (fief), אדמה או זכות להשתמש בה, תמורת שירות צבאי ושירותים לאדון. בהדרגה נוצרה היררכיה של אדונים, ווסאלים ואיכרים צמיתי-קרקע (איכרים שביחס חוקי חופרים על אדמות האדון).


בין המאות ה־8 ל־11 נוצרו ממלכות חדשות, כמו אימת הפרנקים שקרל הגדול איחד. מהמאה ה־11 ואילך התחילה תקופת צמיחה: סחר גבר, נוצרו גילדות סוחרים, הוקמו אוניברסיטאות ראשונות, וצמחה אמנות קתדרליות בסגנון רומנסקי ואז גותי.

הכנסייה הייתה כוח מרכזי: היא שמרה ידע, שלטה ברכוש והיו לה סמכויות פוליטיות ורוחניות. מסעי הצלב, שנקראו על ידי האפיפיור במטרה לכבוש את ארץ הקודש, השפיעו על הפוליטיקה והכלכלה האירופיות.


המאות ה־14, 15 התאפיינו במשברים קשים. הרעב הגדול של 1315, 1317 גרם למחסור חמור במזון בצפון אירופה. לאחר מכן הגיעה מגפת המות השחור (Black Death) ב־1347, 1351. המגפות והרעבים גרמו לירידה חדה באוכלוסייה, לשינויים כלכליים ולעתים לסיום הצמיתות במערב.

נפילת קונסטנטינופול ב־1453 בידי העות'מאנים סימנה ירידת עוצמתה של הקיסרות הביזנטית. אירועים אלה סייעו לדרבן את המעבר לעידן החדש, שבו נוצרו מדינות לאומיות, טכנולוגיות חדשות והתחילו מסעות גילוי.


התקדמות בחקלאות (טחנות מים ורוח, המחרשה הכבדה, רתמת סוסים ושינוי בשיטות חקלאיות) הגדילה תפוקה. בתחום הצבאי הובא לאירופה אבק השרפה מסין, מה שהוביל לפיתוח תותחים ולבסוף נשק חם. המצאת הדפוס הקלה הפצת רעיונות.


בקרב השתמשו בחרבות, חניתות, גרזנים וקשתות. האבירים היו פרשים משוריינים; בתחילת ימי הביניים הם לבשו שריון שרשראות. בסוף התקופה הופיע שריון הלוחות המלא, ופותחו כלי נשק מוט ארוכים נגדו. בסוף ימי הביניים החל גם שימוש בתותחים ובנשק חם.


התפתחו סגנונות שונים: האדריכלות הביזנטית במזרח, הסגנון הרומנסקי במערב המוקדם והגותי במרכז ומערב אירופה. נבנו קתדרלות מרשימות וטירות מבוצרות.


הכנסייה צברה הון ורכוש רב ממיסים, מעשרות ומתנות. היא בנתה מוסדות ציבוריים כמו בתי חולים ובתי ספר. אנשי הכמורה היו קריאים וכתבים, ולכן המלכים מינו רבים מהם ליועצים ולמשרדי ממשל.


בחברה הפיאודלית המשפחה הייתה פטריארכלית. מעמד הנשים היה מוגבל מבחינה משפטית. הילדים וחיי היום־יום של האיכרים היו קשים.


יהודים חיו תחת שלטון מוסלמי וברוב המקרים גם תחת שלטון נוצרי. תחת שלטון מוסלמי רבים התרכזו בערים וסחרו. תחת שלטון נוצרי הם נחלקו בין תקופות של סבל וזכויות יחסיות. בחלק מהמקומות היה להם תפקיד במימון ובהלוואות, שכן הכנסייה אסרה על נוצרים להלוות בריבית.


במדינות אסלאמיות היהודים שילמו מס מיוחד (ג'יזיה) ונאלצו לעיתים לעזוב חקלאות ולהתגבש בערים. במקומות מסוימים כמו קורדובה נוצרו מרכזים יהודיים חשובים.


באנדלוסיה נוצרה שירה בעברית, בין המאה ה־10 עד המאות המאוחרות. שירים אלו עסקו בנושאי דת ובנושאי יומיום.


בחלק מהממלכות החלו חוקים שהגבילו יהודים, וכן היו גלי רדיפות וגרוש, במיוחד בספרד בסוף התקופה.


בין האירועים המרכזיים: נפילת רומא, עליית ממלכות גרמאניות, כיבושי האסלאם, מסעי הצלב, עליית הפרנקים וקרל הגדול, רעב גדול, המוות השחור, ונפילת קונסטנטינופול.

במהלך ימי הביניים החברה השתנתה רבות. לצד משברים גדולים התפתחו מוסדות חדשים, טכנולוגיות ורעיונות שהובילו לעולם המודרני.

ימי הביניים היו תקופה בהיסטוריה של אירופה. היא התחילה אחרי נפילת רומא. היא נגמרה כשהתחילו הרנסאנס והגילויים.


המונח נוצר באיטליה לפני מאות שנים. הוא מתאר את הזמן בין העת העתיקה לרנסאנס.


לעיתים מתחילים את התקופה בשנת 476, שנה שבה נפלה הקיסרות הרומית המערבית. יש גם מי שמתחילים מוקדם או מאוחר יותר.


יש כמה תאריכים חשובים: 1453 כשקונסטנטינופול נפל, 1492 כשקולומבוס הפליג ואירועים אחרים. אלה סימנו את סוף התקופה.


ברוב המקרים מדברים על אירופה. החוקרים גם משווים חלקים אחרים בעולם לתקופה זו.


ההיסטוריונים מחלקים את ימי הביניים לראשונים, לשיא ולמאוחרים.


כשהקיסרות נחלשה הגיעו שבטים חדשים לאירופה. חלק מהערים הקטינו והכנסייה שמרה כותבים וידע.


פיאודליזם (זהו שיטת שלטון) קושרת אדון לווסאל. ווסאל (אדם שנשבע שמירה) קיבל אדמה שנקראת פייף. בתמורה הוא עבד או לחם עבור האדון.


בסביבות שנת 1000 הכל התחיל להתייצב. גדל המסחר, הוקמו גילדות ואוניברסיטאות ראשונות. בנו קתדרלות גדולות בסגנונות רומנסקי ואז גותי.


בשנים 1315, 1317 קרה רעב גדול בצפון אירופה. ב־1347, 1351 הגיעה מגפה גדולה בשם המוות השחור. המגפה גרמה למוות של הרבה אנשים ושינתה את החיים.


ב־1453 נפלה קונסטנטינופול לידי העות'מאנים. זה היה אירוע חשוב שסימן שינוי גדול בכוח בעולם.


המציאו ושתמשו בטחנות מים ורוח, במחרשה כבדה וברתמת סוסים (רצועה שמקשרת את הסוס לעבודה). מאוחר יותר הגיע אבק שרפה מסין והתחילו תותחים. המצאת הדפוס שינתה הפצת ספרים.


אבירים רכובים לבשו שריון שרשראות ואז שריון לוחות. נשקו היו חרבות ורומחים. בסוף התקופה החלו להשתמש גם בתותחים.


היו סגנונות שונים: ביזנטי במזרח, רומנסקי בהתחלה, ואז גותי. בנו טירות וקתדרלות גבוהות עם ויטראז'. (ויטראז' = חלון זכוכית צבעוני)


הכנסייה בנתה כנסיות ובתי חולים. הייתה לה השפעה גדולה בחיי העם והמלכים.


בדרך כלל המשפחה הייתה בראשות הגבר. חיי היומיום של האיכרים היו קשים.


יהודים חיו תחת שלטון מוסלמי וגם תחת שלטון נוצרי. לעיתים חיו טוב ולעיתים סבלו מרדיפות. לעתים עסקו בהלוואות ובסחר.


באנדלוסיה (ספרד המוסלמית) נכתבו שירים בעברית במאות ה־10, 15. הם היו חשובים לתרבות היהודית.


אירועים חשובים: נפילת רומא, עליית ממלכות חדשות, מסעי הצלב, המוות השחור, ונפילת קונסטנטינופול.

ימי הביניים הם תקופה של שינויים גדולים, המצאות ותרבויות שונות שהתמזגו.