יעיש גיאת

הרב יעיש גיאת (1840, 1929) היה חכם תימני ומאחרוני המקובלים בעיר צנעא. מקובל: אדם שלמד וקיים קבלה, כלומר חוכמות ומנהגים רוחניים יהודיים. בדבריו ובמעשיו הוא היה בקיא גם בקבלה מעשית, טכניקות ומסורות רוחניות שנוהגו בפועל.

נולד בצנעא לרב חיים גיאת ולבת ממשפחת עוזרי. על פי עדות המשפחה, סבו הגיע מגרמניה לתימן מסיבות כלכליות. הוא התייתם מאביו בגיל כשש. בגלל הקשיים הכלכליים לא למד תורה בילדותו.

מסופר כי פעם הוזמן לקריאת התורה בשבת אך לא ידע לקרוא. האירוע הביא אותו להתבייש ולבכות. אחרי זה הוא עבר לכפר חמדה, שם למד תורה והחל ללמד תינוקות. בנו העיד שהילדים היו חכמים ממנו ולימדו אותו. עם הזמן הפך למלמד, והעמיק בהלכה (חוקי הדת) ובקבלה מעשית.

חזר לצנעא אך המשיך לבקר בכפרים בתימן. נישא למלוך צאלח (אלג'זרי). בשנים האחרונות לחייו עיניו נחלשו והוא אף התעוור ונזקק למלווה.

נפטר ביום שישי בשנת 1929, כשעה לפני כניסת השבת. החברה קדישא (ארגון האחראי על קבורות) ארגנה את הקבורה והספיקה להשלים אותה לפני השבת. נינו של הרב הדליק משואה ביום העצמאות תשפ"א.

הרב יעיש גיאת (1840, 1929) היה חכם תימני שמכירו בצנעא. קבלה: רעיונות רוחניים של היהודים. הוא ידע גם קבלה מעשית, כלומר מנהגים שעוזרים ברוח.

נולד בצנעא. אביו היה צורף. כשעוד היה ילד הוא התייתם מאביו. בגלל זה לא למד בבית ספר תורני בצעירותו.

יום אחד הזמינו אותו לקרוא בתורה והוא לא ידע לקרוא. זה הכאב אותו מאוד. אז עבר לכפר חמדה ולמד שם. הוא היה מורה לתינוקות ולמד מהם. מאז הוא למד הרבה הלכה (חוקים דתיים) וקבלה.

נישא למלוך צאלח. בשנים אחרונות חייו התעוור ונזקק לעזרה כשהלך.

נפטר בשבת בשנת 1929, בערך שעה לפני כניסת השבת. אנשי חברה קדישא, הקבוצה שאחראית על הקבר, הצליחו לקבור אותו לפני השבת. נינו הדליק משואה ביום העצמאות תשפ"א.