רבי יעקב דוד קאליש (1814, 1877) היה האדמו"ר הראשון מאמשינוב. אדמו"ר (מנהיג חסידי) נקרא אצל חסידיו "האדמו"ר הזקן".
נולד בזוריק, בנו של רבי יצחק מוורקא. למד אצל רב בגוברצ'וב ושירת בקהילות בפשיסחא ובגור, לפני שעבר לאמשינוב.
נישא פעמיים: ראשון לשרה לאה, ואחר כך לחיה; מהנישואים היו לו בנים ובנות.
לאחר מותו של אביו ב-1848 וקצת לאחר פטירת רבי שרגא פייבל, החל לכהן כאדמו"ר באמשינוב. הוא פעל גם בפוליטיקה של הקהילה, ושיתף פעולה בוורשה עם מנהיגי חבירה כדי לבטל את "גזירת הלבוש" שנכפתה על היהודים.
כדרכו של חסידות וורקא, התבלט באהבת ישראל ובשמחה. נקשר לחסידים ודמויות חסידיות בולטות, ושמר על שפיות למרות שידוע שהיה נוהג לשתות משקאות חריפים.
נפטר בעיר המרפא מראנו שבאיטליה והובא לקבורה באמשינוב חמישה ימים לאחר מכן. מצבתו ואוהל הקבר שוחזרו. מעט מדברי תורתו נאספו בספרים "אהל יצחק", "בית יצחק" ו"יד דוד".
רבי יעקב דוד קאליש נולד ב-1814 ונפטר ב-1877. הוא היה האדמו"ר הראשון של אמשינוב. אדמו"ר פירושו מנהיג חסידים. חסידים הם קבוצה דתית יהודית.
הוא היה בנו של רבי יצחק מוורקא. למד אצל רב ועבד בקהילות שונות לפני שעבר לאמשינוב.
נישא פעמיים והיו לו ילדים.
הוא עזר לקהילה לעבוד מול השלטון בוורשה. הם רצו לבטל חוק על הלבוש של היהודים.
הוא היה שמח ואהב את בני הקהילה. גם שתה לעיתים משקאות חזקים אך נשאר צלול במחשבה.
נפטר בעיירת מרפא באיטליה והובא לקבורה באמשינוב. קברו שוחזר. חלק מתורתו נדפס בספר "אהל יצחק".
תגובות גולשים