יעקב וכסלר (15 בנובמבר 1912, 21 במרץ 1995) היה צייר ישראלי, ממייסדי קבוצת ״אופקים חדשים״ ומנהל מכון אבני לאמנות בתל אביב.
נולד בלייפאיה שבלטביה. הוריו היו מעורבים בפוליטיקה יהודית-סוציאליסטית (הבונד). המשפחה עברה לגרמניה ב-1923. אביו למד במפרקי זמן, והילדים למדו בבתי ספר יהודיים.
ילדותו הושפעה מסביבה יהודית ועירונית. לאחר הלימודים הראשוניים המשפחה חיה בצמצום. יעקב היה פעיל בתנועה הציונית-סוציאליסטית "החלוץ" בנעוריו.
ב-1930 התקבל לבית הספר הממלכתי לאמנות בהמבורג. שם נחשף לאקספרסיוניזם, תנועה שמדגישה הבעה רגשית ולא דיוק מציאותי. מוריו כללו אמנים גרמניים מקומיים, והוא הושפע מציירים מרכזיים של זמנו.
לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933 נאלץ לעזוב את בית הספר. ב-1935 התחתן עם אנני רוך. באותה תקופה יצר איורים ותמונות שנחשפו בתערוכה ראשונה בהמבורג.
בקיץ 1935 עלו בני הזוג לארץ והצטרפו לקיבוץ עין החורש (שזה יישוב קיבוצי). וכסלר התקשה להתאים את יצירתו לדרישות אידאולוגיות של התנועה, והאמין שציור צריך להיות קודם כל אנושי ולא פרופגנדה.
עבר לחיפה, התיידד עם ציירים מקומיים והשתתף בתערוכות קבוצתיות. ב-1943 חווה פריצת דרך ביצירתו תוך ביקור בשכונת ימין משה בירושלים. ב-1944 הצטרף לאגודת הציירים והפסלים וב-1946 נערכה לו תערוכת יחיד בירושלים.
ב-1948 גויס לצה"ל, היה אחראי על ציור בחטיבת כרמלי, קישט חדרי אוכל ויצר תפאורות, ואף עיצב את סמל כנפי הצניחה לחטיבת הצנחנים. ב-1950 עבר לתל אביב והתקרב למרים שטרנברג, שהייתה לבת זוגו ולאם ילדיו.
וכסלר היה אחד ממייסדי קבוצת "אופקים חדשים". הקבוצה שאפה לקרב את האמנות בארץ להתפתחות הבינלאומית. בהדרגה עבר מציור פיגורטיבי (ציור שמראה דמויות וחפצים) אל ציור מופשט (אשר לא מציג חפצים מזוהים אלא צורות וצבעים).
בשנות ה-50 צייר דמויות מעוצבות גאומטרית. ב-1955 שהה בפריז ונחשף לציירים צרפתיים, מה שעודד את המעבר שלו למופשט.
ב-1961 הציג סדרת ציורים בסגנון ציור פעולה (Action Painting), סגנון המדגיש תנועה ויוזמה של המברשת. בשלב זה עבד לעיתים במונוכרום, צבע אחד או שחור-לבן, והדגיש טקסטורה וחומריות.
לאחר מכן חזר להשתמש בצבע ובקומפוזיציות דינמיות. הבסיס השחור יצר מבנה, והצבעים יצרו אווירה שמביעה את מצבו הרגשי של האמן.
בשלהי שנות ה-60 שילב אלמנטים הנדסיים ועבד לעתים בשיטות של אופ-ארט. יצר אנגליפים, מבנים גאומטריים שנתפסים כתלת־ממדיים בעזרת משקפיים אדום-ירוק (אנגליף = תמונה סטריאוסקופית בצבעים מיוחדים).
ב-1969 הציג תערוכה מקיפה במוזיאון תל אביב. בתחילת שנות ה-70 עבר ליצור נופים גאומטריים, שבהם צורות עירוניות ואופק לא ברור יצרו תחושת מרחב ותנועה.
וכסלר לא ויתר על הציור הפיגורטיבי. בסוף שנות ה-70 חזר לנושאים ולצורות מזכרונותיו משנות ה-40. ב-1984 יצר סדרת הדפסים שדיברו על בתים, עיניים, דלתות ואנשים המסתירים רגשות מאחורי מסכות.
ב-1989 הוצגה בתערוכה בחולון סדרת עבודות שזכתה לשם ״התמונות לא למכירה״. בתערוכה שולבו סמלים קולקטיביים ואישיים: ליצנים, אקרובטים ודימויים שמזכירים את שנותיו בגרמניה, לצד אזכור אופרה ותיאטרון.
מבקרים ציינו שאין באמנותו סתירה בין שפה פיגורטיבית לגישה מופשטת; הוא הציג עירוב בין רישום קליל לכתמי צבע אגרסיביים.
וכסלר נודע כצייר רב-סגנונות. לעתים היה קונסטרוקטור, בונה תמונה בדייקנות, ולעתים אקספרסיוניסט, מדגיש רגש ותנועה. המעבר בין סגנונותיו היה הדרגתי ומחושב.
מאמצע המאה ה-20 לימד וכסלר באינספור מסגרות: בצה"ל, בסמינר אורנים ובסטודיו שלו. ב-1966 החל ללמד במכון אבני וב-1967 מונה למנהלו. כיהן בתפקיד עד 1982. במרכז שיטתו עמדו לוגיקה, מקצוענות וניסיון לפנות גם לרגש וליצירה האישית של התלמיד.
הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות בישראל ובחו"ל, בין היתר במוזיאון תל אביב ובמוזיאון לחיפה.
נפטר ב-21 במרץ 1995.
יעקב וכסלר (1912, 1995) היה צייר ישראלי. הוא נולד בעיר לייפאיה שבלטביה.
כשהיה ילד המשפחה עברה לגרמניה. אביו עבד כמנהל חשבונות ואמו הייתה תופרת. יעקב אהב לצייר.
ב-1930 למד בבית ספר לאמנות בעיר המבורג. ב-1935 עלה לארץ ישראל עם אשתו אנני. הם הצטרפו לקיבוץ עין החורש. קיבוץ הוא יישוב שבו אנשים עובדים ביחד.
וכסלר צייר הרבה נושאים: אנשים, בתים וליצנים (ליצן = אדם שמציג בקרקס ונסחף). הוא גם עיצב תפאורות לבית ספר ולחיילים. ב-1948 שירת בצבא ועבד כצייר לחיילים.
תחילה צייר דמויות ברורות. אחר כך למד לצייר בצורות וצבעים שאינם מציגים דמות אמיתית. זה נקרא "ציור מופשט". לפעמים צייר בצבע אחד בלבד, כמו שחור ולבן.
בשנות ה-60 עשה ציורים שנראו בתנועה. בשנות ה-70 צייר נופים גאומטריים, שהם תמונות של צורות של גשרים וכבישים.
בפעם אחרת חזר לצייר דמויות וזכרונות מהילדות בגרמניה. ב-1989 הציג עבודות עם ליצנים ואקרובטים, כמו קרקס קטן על הבד.
וכסלר לימד ציור במשך שנים רבות. ב-1967 מונה למנהל מכון אבני לאמנות. הוא עזר לתלמידים ללמוד טכניקה ורגש בציור.
נפטר ב-1995.
תגובות גולשים