מולה בן-חיים (30.7.1916, 7.10.1993) נולד בלידא שבפולין בשם מולה (שמואל) קושצ'יאנסקי. בילדותו למד בבתי ספר מקומיים ולימודי מוזיקה פרטיים. את צעדיו הראשונים בציור עשה כשלמד אצל אמנים שעיטרו קירות בית הכנסת.
בשנים 1936, 1941 שירת בצבא הפולני בחיל התותחנים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נפל בשבי הגרמני, ברח ומצא מקלט בוילנה. שם למד ציור באקדמיה המלכותית (עד 1941) ועבד כתפאורן, כלומר מעצב תפאורות להפקות בתיאטרון.
עם הפלישה הנאצית לברית המועצות ב-1941 נמלט לאסיה התיכונה. בתחילת 1945 חזר לפולין ולווילנה. בתקופה זו ארגן, יחד עם חברי השומר הצעיר, בריחות לאזור בוקרשט ומסלולים לעלייה לארץ.
בין 1945 ל-1947 היה פעיל בארגון "הבריחה" ובעלייה ב'. ב-1947 עלה ארצה עם רעייתו, המשוררת רבקה בסמן בן-חיים, והצטרף לקיבוץ המעפיל בעמק חפר. במלחמת העצמאות служ in ביחידה להסוואה, ולאחריה חזר לציור באופן מלא.
במאי המקצועי המשיך להתפתח: 1952, 1954 השתלם במכון אבני תחת הדרכת מרסל ינקו ומשה מוקדי. 1954, 1955 למד בפריז באקדמיה גראנד שומיאר ולמד תורת הפסיפס (פסיפס = בניית תמונה מאריחים קטנים) אצל ג'ינו סווריני.
בין 1962 ל-1965 שימש נספח לענייני תרבות בשגרירות ישראל במוסקבה. הוא שימש מזכיר איגוד אמני הקיבוצים והיה חבר ומאוחר יותר יו"ר אגודת הציירים והפסלים בישראל (1966, 1968).
הציג תערוכות יחיד בתל אביב ובניו יורק (1961) ועוד כמה תערוכות יחיד בישראל בשנים 1962, 1965. לקח חלק בתערוכות בינלאומיות, בין היתר בפריז ובניו יורק. ב-1968 זכה בפרס רכישה ממוזיאון תל אביב.
עבודותיו כללו גם פסיפסים וציורי קיר, בין השאר פסיפס בבית ההארחה של התזמורת הפילהרמונית (1966) וציור קיר בבניין המשלחת הכלכלית הישראלית בניו יורק (1968). בשנים 1972, 1993 היה מאמן ויועץ בקריית האמנים בצפת.
מולה בן-חיים נולד ב-30.7.1916 בלידא שבפולין. שמו המקורי היה מולה (שמואל) קושצ'יאנסקי.
כשהיה צעיר למד מוזיקה וציור. הוא עזר לצייר ציורי קיר בבית הכנסת בעירו.
בשנות המלחמה הוא נפל בשבי, ברח והגיע לעיר וילנה. שם למד ציור ועבד בעיצוב תפאורות לתיאטרון. תפאורות הן הרקעים והאביזרים על הבמה.
ב-1945 חזר לפולין ועזר לאנשים להגיע לארץ ישראל. ב-1947 עלה ארצה עם אשתו, המשוררת רבקה בסמן בן-חיים.
הוא הצטרף לקיבוץ המעפיל. בזמן מלחמת העצמאות לחם ביחידה להסוואה. המילה הסוואה פירושה הסתרה או הטעיה כדי שלא יראו אותך.
אחרי המלחמה צייר הרבה ולמד עוד ציור במכון אבני ובפריז. בפריז למד גם על פסיפס. פסיפס היא תמונה עשויה מאריחים קטנים.
הוא הציג בתערוכות בתל אביב ובחו"ל. ב-1968 קיבל פרס מהמוזיאון בתל אביב. בשנים 1972, 1993 לימד בצפת. נפטר ב-7.10.1993.