יעקב לוי מורנו

יעקב לוי מורנו (1889, 1974) היה פסיכיאטר יהודי יליד רומניה. הוא פיתח את הפסיכודרמה, המצאה טיפולית שבה מטפלים משתמשים במשחקי תפקידים כדי לחקור רגשות וחוויות. בנוסף פיתח את הסוציומטריה, שיטה למדידת יחסים בין אנשים, והיה חלוץ בפסיכותרפיה קבוצתית, טיפול המתרחש בתוך קבוצות.

נולד בבוקרשט למשפחה יהודית ספרדית. אמו פאולינה הייתה דוברת כמה שפות ואהבה סיפורים ומנהגים עממיים. אביו עסק בסחר בעץ והיה מרוחק יותר. כילד אהב לשיר, לדבר שפות שונות ולשחק במשחקים דמיוניים. הוא יצר בסיפוריו דימויים סביב לידתו, שהביעו את תחושת ה"חסר־שם" והזהות המעורבת שלו.

בגיל שש עברה המשפחה לווינה. שם למד, חווה רצון למרד וליצירה, והשתתף בעבודות חברתיות. יחד עם חברים הקים "בית המפגש", מקום עזרה לפליטים ולמהגרים. בתקופה זו התקרב לתיאטרון ואלתור וכן נחשף לתנועת הרוח והאמנות של וינה.

הכיר בקצרה את פרויד. בתחילה התרשם מהפסיכואנליזה, אך במהרה פנה למחקר ולתרפיה של קבוצות ולאלתור בתיאטרון.

למד רפואה וסיים את התואר ב-1917. בשנות העשרים יסד תיאטרון אלתור בווינה (Stegreiftheater). ב-1 באפריל 1921 סימן באמירתו את הולדת הפסיכודרמה, כשהחל להשתמש במשחק להבעת רגשות ולניתוח יחסים בין בני אדם.

ב-1925 עזב את אוסטריה ועלה לארצות הברית. שינה את שמו ליעקב לוי מורנו ואת שנת הלידה ברישום. בארה"ב חיפש ביטחון כלכלי ודרך להמשיך את עבודתו התיאטרלית והטיפולית.

קיבל רישיון רפואה בארה"ב ב-1927 ופתח קליניקות. החל להשתמש במשחקי תפקידים בבתי חולים ובבתי ספר. ב-1931 פתח תיאטרון באימפרוביזציה והחל להכין שחקנים ומטפלים. בעבודתו עם אסירים בבית הסוהר סינג-סינג פיתח רעיונות למדידת בחירת חברים בתוך קבוצות, שעליהם ביסס את הסוציומטריה.

ב-1934 פרסם את המונוגרפיה "מי שורד?" (Who Shall Survive?), מרכזית לפיתוח הסוציומטריה. ב-1936 יסד בביקון, ניו יורק, בית־הבראה קהילתי בשם Beacon Hill Sanatorium, שבו מטופלים שיחקו בתיאטרון את קורות חייהם כחלק מטיפול.

המשיך לפרסם, ללמד ולפתח את שיטותיו. ב-1942 ייסד, ביחד עם זרקה טומן, את החברה האמריקאית לפסיכותרפיה קבוצתית ולפסיכודרמה (ASGPP). בשנת 1949 התחתן עם זרקה והם המשיכו לעבודה משותפת.

בניו יורק פתח את המכון הסוציומטרי והתיאטרון לפסיכודרמה. שם התקיימו סדנאות, הצגות וטיפולים קבוצתיים. הוציא עיתונים מקצועיים וקידם הכשרה פורמלית למטפלים.

אחרי מלחמת העולם השנייה החל לנסוע וללמד באירופה ובארצות אחרות. הקים ארגונים ואקדמיות בינלאומיות לפסיכודרמה ולפסיכותרפיה קבוצתית. קונגרס הפסיכודרמה הראשון נערך בפריז ב-1964.

השפעתו ניכרת בתיאטרון אלתור, בטיפול קבוצתי ובחינוך טיפולי. רעיונותיו נכנסו למוסדות פסיכיאטריים ולמרכזי טיפול ברחבי העולם. למרות שלא החזיק במשרה אקדמית קבועה, השפעתו המקצועית נשארה חזקה.

שיטותיו השפיעו על תיאטרון החי, סטודיואים של שחקנים והאופן שבו תיאטרון וטיפול נפגשים. גם עיצובי במה ותפיסת השתתפות הקהל הושפעו מרעיונותיו.

רעיון המפגש שלו השפיע על זרמים פילוסופיים, כולל על המחשבה של מרטין בובר.

יעקב לוי מורנו נפטר בביקון ב-14 במאי 1974. רעייתו זרקה המשיכה לקדם את השיטות שהגתה והפיצה אותן ברחבי העולם.

יעקב לוי מורנו נולד בבוקרשט ב-1889 ונפטר ב-1974. הוא היה רופא וחדשן שטיפל באנשים דרך משחק.

כילד אהב לשיר ולשחק דמויות. אמו סיפרה לו סיפורים ושם למד מילים בשפות שונות.

בגיל שש עברה המשפחה לווינה. שם אהב להופיע ולארגן משחקים עם ילדים.

בווינה הקים תיאטרון אלתור ב-1921. שם התחיל להשתמש במשחק לתיקון רגשות.

ב-1925 עלה לארה"ב. שם המשיך לעבוד כמרפא ובנה שיטות חדשות.

המציא את הפסיכודרמה. פסיכודרמה היא משחק בו אנשים מגלמים חלקים מחייהם.
המציא גם סוציומטריה. סוציומטריה (מדידת יחסים) בודקת מי בוחר להיות חבר של מי.

בביקון, ניו יורק, הקים מקום בו אנשים שיחקו את חייהם בתיאטרון כדי להרגיש טוב יותר.

שם לימד אנשים אחרים איך להשתמש בשיטות שלו. היו שם סדנאות והופעות טיפוליות.

נסע לעזור וללמד גם באירופה ובמדינות נוספות. תלמידיו המשיכו ללמד את השיטות שלו.

הרבה אנשים בעולם שלמדו אותו משתמשים במשחק ובקבוצה כדי לעזור לאחרים.

יעקב לוי מורנו נחשב לאדם שחשוב בהפיכת המשחק לכלי ריפוי.