יעקב פסנתיר

יעקב פסנתיר (Iacob Psantir; 6 ביוני 1820, 22 במרץ 1901 או 25 בינואר 1902) היה מוזיקאי וכליזמר חשוב וההיסטוריון היהודי הרומני הראשון. כתב בעיקר ביידיש ונודע כאוטודידקט, אדם שלמד בעצמו ללא הכשרה פורמלית. השם "פסנתיר" נוצר מהנגינה שלו על הצמבל (țambal), כלי דמוי טרומבון שמנוגן במכות קלות.

יעקב נולד בבוטושאן (ייתכן שבפלטיצ'ן). אביו, אשר-זיליג, עבד כמתורגמן. כשהיה בן 11 אביו מת במגפת כולרה, והוא נאלץ להמשיך לבד. למד בתלמוד תורה את קריאת התפילות בעברית, חומש ומבוא לתלמוד. בנוסף למד לקרוא ולכתוב רומנית באלפבית קירילי.

בגיל 13 החל ללמוד כנגן קובזה (כלי מיתר) והקים להקה נודדת של יהודים וצוענים. ניגן קובזה וצמבל, והופיע ברחבי האזורים הרומניים, בבסרביה, קרים, בולגריה וטורקיה. הרפרטואר שלו כלל שירי עם יהודיים, רומניים וטורקיים.

פסנתיר החל לאסוף ממצאים כדי להוכיח הוותק של יהודי רומניה. אירוע בשנות ה-1850, בו נשאל על מוצא היהודים, נתן לו דחף למחקר. אחרי גל של התנגדות ליהודים ב-1866 יצא לחפירות בבתי קברות כדי למצוא מצבות עתיקות.
הוא מצא מצבות ותעודות שנדמו להוכיח נוכחות יהודית מקדמת זמנם, למשל מצבות מהמאה ה-17 וה-18. בנוסף אסף עדויות מפסחים, סיפורים מקומיים וספרי שאלות ותשובות של רבנים. עבודותיו סבלו מטעויות מתודולוגיות והעתקות שגויות של כתובות, אך קבץ כמויות גדולות של חומר שאין להחליפן כיום, מכיוון שהרבה ממקורותיו נהרסו אחר כך.

בספרו העלה טענה על נוכחות יהודית בדאקיה כבר במאה השישית לספירה. פועלו עורר עניין בהיסטוריה היהודית ברומניה והביא להופעת מחקר ופופולריות בנושאים אלה. בשנת 1886 היה בין מייסדי "החברה ההיסטורית ע"ש יוליו באראש", והביוגרפיה שלו נדפסה בביטחון החברה ככבוד על תרומתו. לאזר שייניאנו ערך ופרסם חומר עליו.

בשנת 1879 נכלל ברשימת מועמדים לאזרחות רומנית, אך בקשתו נדחתה. בשנותיו האחרונות חי בעוני ונקלט בבית המחסה Elisabetheum, שבו גם היה בין המייסדים. נפטר בשנת 1901 או 1902.

תרומתו זכתה להכרה ממלומדים ורבנים בולטים ברומניה ומחוצה לה. בנוסף ערך הוצאת עיתון ביידיש בשם "היועץ".

היה נשוי שלוש פעמים. משתי נשותיו הראשונות התגרש. אשתו השנייה, זלאטה וייס, ילדה לו שני ילדים.

בין יצירותיו: כותרות ברומנית ובגרמנית על תולדות יהודי הרומנים, כולל תרגומים ורשימות ביידיש.

יעקב פסנתיר נולד ב-1820. הוא היה נגן ומחבר על היסטוריית היהודים ברומניה. שמו נובע מנגינתו על הצמבל. צמבל הוא כלי נגינה עם מיתרים שמכים עליו במקלות.

יעקב נולד בבוטושאן. כשהיה בן 11 אביו מת במחלה קשה. למד בבית ספר יהודי לקרוא תפילות בעברית. גם למד רומנית באותיות קיריליות.

בגיל צעיר הצטרף לנגן קובזה. קובזה הוא כלי מיתר קטן. הקים להקה נודדת וניגן במקומות רבים בסביבה. ניגן שירים יהודיים ורומניים.

יעקב חפר בבתי קברות וחיפש מצבות עתיקות. מצא מצבות מהמאה ה-17 וה-18. אסף סיפורים ותעודות ישנות. למרות שיש בהן שגיאות, הממצאים שלו חשובים. הרבה מהמקורות שאסף נהרסו מאוחר יותר.
הוא טען שהיהודים חיו באזור כבר במאה השישית לספירה.

היה נשוי שלוש פעמים. אשתו השנייה ילדה לו שני ילדים.

יעקב כתב ביידיש והוציא גם ספרים ברומנית ובגרמנית. עוד הוציא עיתון ביידיש בשם "היועץ".