רבי יעקב פרידמן נולד בבוהוש שברומניה ב-24 בנובמבר 1878 ונפטר ב-23 באוקטובר 1956. הוא היה אדמו"ר (מנהיג חסידי) של חסידות הוסיאטין בשנים 1949, 1956. הוא גדל במשפחה חסידית בולטת; אביו ייסד את חסידות בוהוש והוא היה נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, המיוחס לשושלת רוז'ין ולשושלת של המגיד ממזריטש.
כשהיה בן 16 נישא ועבר להוסיאטין, שם למד בעיקר תורה אצל חותנו. במלחמת העולם הראשונה ברח עם משפחת חותנו לטיפולי מסביב לפרנקפורט ואז לווינה. הוא אף נעצר כנוסע זר במהלך המלחמה.
בווינה פעל בציבור ובציונות הדתית. הוא היה ממייסדי "חברת יישוב ארץ ישראל" והצטרף לתנועת המזרחי (תנועה ציונית-דתית). ב-1920 ייצג את המזרחי בוועידת לונדון, ופרסם מאמרים בעיתון הווינאי Morgen-Zeitung. פעילותו הציונית עוררה נגדו התנגדויות מצד קנאים.
בשנת 1937 עלה לארץ ישראל עם חותנו והתיישב בתל אביב ברחוב ביאליק 19, שם פעל גם בית כנסת ובית מדרש. בזמן מלחמת העולם השנייה תמך בהתנדבות לצבא הבריטי. לאחר עלייתו לארץ הוא צמצם מעורבות ציבורית והתמקד בלימוד תורה.
בשנת 1949, עם פטירת חותנו, מילא את מקומו כאדמו"ר לפי הצוואה. חלק מהחסידים פנו לחסידויות אחרות אך רבים נשארו עמו. רבי יעקב התפרסם בסגנון צנוע ובמועט. זוהי כניגוד ל"דרך המלכות" של חסידות רוז'ין, שנודעה בפאר ובדרמה.
הוא נקט בעמדה ציונית-דתית, וערך טיש (סעודה חסידית שבה המנהיג אומר דברי תורה) ביום העצמאות. את דברי התורה נשא בעברית, בניגוד למנהג המקובל עד אז של דיבור ביידיש. רבנים ידועים, כמו הרב אליעזר יהודה וולדנברג והרב ראובן מרגליות, היו מי שהתייעצו איתו.
לרבי יעקב נולדו בן ובת. חתנו, הרב יעקב יושע בוימינגר, שירת כמנהל בתי הדין הרבניים בתל אביב ונפטר בטרם זמנו. רבי יעקב נקבר בטבריה לצד חותנו. בצוואתו לא מינה ממשיך; לאחריה נפטרה אשתו ב-1958 ובנו יצחק הוכתר כאדמו"ר עד פטירתו ב-1969, שבה שביתה של השושלת נפסקה.
תורתו של רבי יעקב נאספה בספר "אהלי יעקב". הספר כולל דרשות על פרשיות השבוע שנאמרו בעיקר מאז עלייתו לארץ (החל באביב 1937) ועד פטירתו. רוב התורות שבספר נכתבו בתקופה שבין עלייתו לארץ לבין מינויו לאדמו"ר.
הדרשות נכתבו במחברות על-ידו וערוכוּת בחסידות ערכה עריכה מועטה. בתורות יש התייחסות לאירועים חשובים של התקופה, כמו השואה והקמת מדינת ישראל. רבות מדרשות יום העצמאות נשארו בכתב יד, אך חלק פורסם.
הספר הודפס במספר מהדורות מאז, ואחת המהדורות האחרונות יצאה בתמיכתו של הרב דוד דודקביץ'.
רבי יעקב פרידמן נולד ב-1878 ברומניה. הוא היה אדמו"ר. אדמו"ר משמעותו: מנהיג חסידי.
הוא נישא צעיר ועבר לעיר הוסיאטין ללמוד תורה. חותנו היה מנהיג חסידי שם.
במלחמת העולם הראשונה עבר עם המשפחה לווינה. שם הוא פעל גם בציונות הדתית. תנועת מזרחי היא קבוצה שמחברת בין דת לאהבה לארץ.
בשנת 1937 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. הוא אהב ללמוד תורה. בליל יום העצמאות הוא ערך טיש. טיש הוא סעודה וחיבור של חסידים סביב הרב.
רבי יעקב חי בפשטות. הוא דיבר עברית בדבריו, ולא ביידיש כפי שלעתים נהגו. הוא נחשב לחכם בתורה והרבה אנשים באו להתייעץ איתו.
הוא נפטר ב-1956 ונקבר בטבריה.
דרשותיו של רבי יעקב נאספו בספר "אהלי יעקב". הספר מכיל דברים שאמר הרבה אחרי עלייתו לארץ. המילים מדברות על תקופות קשות, כמו השואה, ועל הקמת המדינה.
תגובות גולשים