יצחק ברויאר

הרב ד"ר יצחק ברויאר (1883, 1946) היה הוגה, סופר ועסקן ציבורי. היה ממייסדי אגודת ישראל והתנגד בתוקף לציונות. משנתו שודרה כרעיון שמשלב אורתודוקסיה עם אלמנטים מודרניים, והשפעות פילוסופיות של עמנואל קאנט (קאנט: פילוסוף גרמני).

נולד בפאפה שבממלכת הונגריה ב-1883 וגדל בפרנקפורט. משפחתו קשורה לרב שמשון רפאל הירש. למד בישיבה ובה בעת למד באוניברסיטאות היסטוריה, פילוסופיה ומשפטים. התמחה בפן הפילוסופי של החוק, הוסמך לעורכי דין וקיבל דוקטורט במשפטים. עבד כעורך דין בפרנקפורט עד עלייתו לארץ ישראל ב-1936.

השתתף בוועידת היסוד של אגודת ישראל ב-1912 והיה מהמנהיגים הבולטים שלה. למרות מעורבותו, ביקר את גישתה השמרנית. סייע לקהילות חרדיות בארץ ובתפוצות, ונאבק על הכרה משפטית של קבוצות מסוימות בירושלים. עלה לארץ ב-1936, החזיק בתפקידים בארגונים של אגודת ישראל, אך פרש מתפקידים ציבוריים ב-1940 וחזר לעיסוק בעריכת דין. המשיך לפרסם מאמרים וספרים.

ברויאר הגדיר את העם היהודי כ"עם התורה". משמעותו: התורה (החוק והתרבות הדתית) יוצרת את התודעה הלאומית היהודית. בעיניו האומה נולדת מתוך נתונים אובייקטיביים (היסטוריה, מסורת) ותודעה סובייקטיבית. אך אצל היהודים הבסיס הוא התורה, ולכן לכל יהודי יש שייכות לאומית וחובת כפיפות למשפט התורה, גם אם אינו מעוניין בכך.

ברויאר התנגד לציונות לא רק מטעמים דתיים, אלא גם מתוך טענה לאומית: הציונות יוצרת עם חדש שאינו מבוסס על התורה. הוא ראה בציונות איום חמור על האומה היהודית. שאף להקים "מדינת התורה" כנגד המדינה החילונית, ולארגן את אגודת ישראל כגוף לאומי מול התנועה הציונית. ניסיונותיו לא הבשילו, והוא גם גילה פתיחות מסוימת כלפי אישים כמו הראי"ה קוק לאחר שפגשם.

העריך את המשפט הבינלאומי (חוקים בין מדינות) כמגביל ריבונות ומקדם צדק. את תקופת המנדט הבריטי בפלשתינה ראה כהזדמנות לפתח אוטונומיה ופתרונות משפטיים ליישוב היהודי. (מנדט: ממשל זמני שניתן למדינה אחרת.)

ב-1944 פרסם את הספר "מוריה", ובתחילת כתיבת "נחליאל" עבד על יסודותיו הפילוסופיים. "נחליאל" יצא לאור לאחר מותו ב-1951. לאחר השואה הבין את הצורך במדינה יהודית לשעת חירום, אך לא הציע פתרונות פרקטיים לשילוב דת ומדינה. כתב גם אוטוביוגרפיה בשם "דרכי" לפני פטירתו ב-1946.

נחליאל נקרא על שם ספרו. קיימים מוסדות וישיבות הנושאים את שמו, וכן רחובות בירושלים ובבני ברק. על שם אשתו הוקם בית אבות בתל אביב.

נשא לאסתר (ג'ני). בנו המוכר הוא ההיסטוריון פרופ' מרדכי ברויאר. אחיו כללו את הרב יוסף ברייער ופרופ' שמשון ברויאר.

הרב יצחק ברויאר (1883, 1946) היה רב, סופר ועורך דין. הוא היה ממייסדי אגודת ישראל. הוא מאוד התווכח נגד הציונות.

נולד בהונגריה ולמד בפרנקפורט. משפחתו הייתה משפעה דתית. למד גם פילוסופיה ועליו הספר קאנט. קאנט: פילוסוף גרמני. ברויאר למד משפטים ועבד כעורך דין. עלה לארץ ישראל ב-1936.

הצטרף לאגודת ישראל ב-1912 והיה מנהיג גדול. עזר לקהילות דתיות בארץ. ב-1940 חזר לעבוד כעורך דין והמשיך לכתוב.

הוא אמר שהעם היהודי קיים בגלל התורה. התורה: הספרים והחוקים של היהדות. לכן כל יהודי שייך לעם היהודי בעיניו.

ברויאר לא אהב את רעיון הציונות. הוא חשב שהיא מנסה ליצור עם בלי התורה. הוא רצה "מדינת התורה" במקום מדינה חילונית. אחרי המלחמה הגדולה (השואה) הוא הבין שיש צורך במדינה כדי לעזור לפליטים.

משפט בינלאומי: חוקים בין מדינות. מנדט: שלטון זמני של הבריטים בארץ. ברויאר חשב שהחוקים האלה יכולים לעזור ליהודים בפלשתינה.

ב-1944 כתב את הספר "מוריה". את הספר "נחליאל" ראו רק אחרי מותו. הוא כתב גם ספר על חייו בשם "דרכי". נפטר ב-1946.

ישישובים ובתי ספר שנקראו על שמו ועל שם ספריו. יש רחובות בירושלים ובבני ברק הנושאים את שמו.

נשא לאסתר (ג'ני). ילדיו כוללים את ההיסטוריון מרדכי ברויאר. אחיו היו הרב יוסף ובר-אור שמשון.