יצחק ידיד

יצחק ידיד (נולד 29 בספטמבר 1971) הוא מלחין ופסנתרן ישראלי מירושלים. מלחין, מי שיוצר ומארגן מוזיקה. הוא גם פרופסור עמית באקדמיה לאמנויות הבמה במערב אוסטרליה.

ידיד קיבל מספר פרסים חשובים, ביניהם פרס עזריאלי למוזיקה יהודית (2021), פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (2006) ופרס לנדאו לאמנויות הבמה (2008).

סגנון הכתיבה של ידיד תואר כאקלקטי, כלומר מערבב סגנונות שונים. הוא משלב מוזיקה יהודית, מוזיקה קלאסית מערבית, ג'אז, מוזיקה ערבית ואלתור. הכתיבה שלו עשירה בטכניקות שונות. יצירותיו לעתים בונות סיפורים מוזיקליים, ומשתמשות בתמונות ובמפגשים בין תרבויות. לדוגמה, הוא השפיע מ"משל המערה" של אפלטון, והפך רעיונות פילוסופיים למוטיבים מוזיקליים.

ידיד למד באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובקונסרבטוריון ניו-אינגלנד בבוסטון. הוא ייסד את האנסמבל "ראס דשן" עם אבטה בריהון. האנסמבל מצרף בין מוזיקה אתיופית מסורתית, מוזיקה קלאסית ישראלית, ג'אז ואלתור.

בין יצירותיו המוכרות: הסוויטה "תחנון" (נכתבה 2000), האלבום "זעקה פנימית" (2001) ו"משל המערה" (2002), שנחשבת לאחת מהחשובות ביצירתו ובוצעה בפסטיבלים ברחבי העולם. בשנת 2003 הלחין את "תשוקות ותפילות", שהוצגה בבכורה בפסטיבל ישראל 2004. יצירות נוספות בוצעו והוקלטו בגרמניה, אוסטריה, רומניה, קנדה וארצות הברית.

ידיד ממשיך לשלב בין נגינה מדויקת לאלתור חופשי, ולעיתים דורש מהפסנתרן רמת טכניקה ורגש גבוהה. חלק מההקלטות שלו יצאו בחברות כמו "ביטווין דה ליינס" ו"מוזה".

יצחק ידיד נולד בירושלים ב-1971. הוא מלחין וכרמן בפסנתר. מלחין הוא מי שכותב מוזיקה.

המוזיקה שלו מערבבת סגנונות. יש בה מוזיקה יהודית, קלאסית, ג'אז ומוזיקה מהמזרח. הוא אוהב אלתור, לנגן בלי תווים מסודרים.

ידיד למד מוזיקה בישראל ובבוסטון. הוא הקים את הלהקה "ראס דשן" עם אבטה בריהון. הלהקה משלבת מוזיקה אתיופית עם כלי קלאסי וג'אז.

כמה יצירות ידועות: "תחנון" (2000), "משל המערה" (2002) ו"תשוקות ותפילות" (2003). "משל המערה" הוצגה בפסטיבלים בחו"ל.

הוא קיבל פרסים חשובים, כולל פרס ראש הממשלה ופרס עזריאלי.