יצחק יהודה (איגנאץ) גולדציהר (22.6.1850, 13.11.1921) היה מזרחן יהודי-הונגרי. מזרחן = חוקר של שפות ותרבויות המזרח, ובפרט של תרבות האסלאם. הוא נחשב, לצד חוקרים ידועים אחרים, לאחד מאבות החקר המדעי של התרבות האסלאמית. כיהן כמזכיר הקהילה היהודית של פשט והיה פרופסור מן המניין באוניברסיטת בודפשט.
גולדציהר נולד בסקשפהרוואר למשפחה מצאצאי גולי ספרד. אביו היה סוחר עורות ובן קהילת וייסנבורג. בגיל צעיר קיבל גם חינוך יהודי וגם חינוך כלל־חינוכי; בגיל 12 פרסם חיבור מחקרי שבו ביקר היבטים של היהדות האורתודוקסית. בגיל העשרה למד פרסית וטורקית ובגיל 16 תרגם סיפורים טורקיים.
בשנת 1868 סיים בגרות ולמד באוניברסיטה. הישראל יוז'ף אטווש שלח אותו ללמוד בברלין ולייפציג אצל הבלשן היינריך פליישר. בגיל 20 כתב דוקטורט, תואר מחקרי, על פירושו הערבי של התרגום הירושלמי לתנ"ך. לאחר מכן ביקר בספריות בליידן, אוקספורד וקיימברידג' ועיין בכתבי יד ערבים.
ב־1872 מונה למרצה בבודפשט. בגיל 23 יצא לסיור ארוך בארץ ישראל, במצרים ובטורקיה, ולמד גם באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. בגלל אנטישמיות בהונגריה ולאחר מותו של מפעילו אטווש, מצא את פרנסתו בעבודות מחקר ובתפקידים בקהילה. משנת 1874 שימש כמזכיר הקהילה היהודית הניאולוגית בבודפשט, ומ-1877 לימד בבית המדרש לרבנים.
הוא התקדם גם במערכות האקדמיות: נבחר לחבר באקדמיה ההונגרית למדעים (1876 כחבר לא מן המניין, 1892 כחבר מן המניין). ב-1894 קיבל תואר פרופסור וב־1904 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בודפשט. ב־1905 היה היהודי הראשון שמונה לפרופסור מן המניין לכל החיים באוניברסיטה זו. ב־1907 מונה לראש מחלקה באקדמיה ההונגרית. הצעות לעבוד בחו"ל, למשל מקיימברידג', וסירובים להצעות נוספות, משקפים את הקשר העמוק שלו להונגריה.
רעייתו נפטרה ב־1918. לאחר מותו נקנתה ספרייתו, שכללה כ־6,000 ספרים, עבור האוניברסיטה העברית בירושלים.
גולדציהר פרסם מחקרים רבים על האסלאם, על יחסי אסלאם-יהדות ועל ספרות ערבית. כמה יצירות מרכזיות:
- 1874: מחקר על תולדות הספרות השיעה והשיח הסוני. ניתוח זרמים שונים באסלאם.
- 1876: "המיתוס אצל העברים". טען שמיתוסים היו בבסיס הדת, ושחלקים בתנ"ך שונו על ידי עורכיו.
- 1884: ספר על הזרם הזאהרי בהלכה האסלאמית, סקירה של הלכה מוסלמית והשאלות השנויות במחלוקת.
- 1890: "המחקרים המוחמדיים" (שני כרכים), היסטוריה פוליטית של האסלאם הקדום והתפתחות החדית' (מסורת המסרים של הנביא).
- 1894: הוציא דיוואן (אוסף שירים) של משורר ערבי עתיק.
- 1894/5 ואילך: "המאמרים בפילולוגיה ערבית", מאמרים על דת, שירה וסוגות ספרותיות בערבית.
עוד נושאים שחקר: פולחן הקדושים באסלאם והשוואתו לנצרות ומסורות אחרות; מקורות הגנוסטיקה בחדית'; התפתחות הצופיות (מיסטיקה אסלאמית); מוצא תורות על השבת; וקשרי ההשפעה בין האסלאם והיהדות. בין 1901 ל־1911 פרסם סדרת מאמרים בשם "פרפראות יהודיות ערביות" על דמויות כמו משורר יהודה הלוי והשפעות אסלאמיות על ההגות היהודית.
ב־1910 יצא "הרצאות על האסלאם", שהיה ניסיון לתאר את הדת מן המקורות הראשוניים ולחקור את יחס האדם לדת. ב־1916 ו־1920 פרסם מאמרים וספרים על פרשנות האסלאם והשפעות ידועות של החכמה היוונית.
גולדציהר היה מיוזמי האנציקלופדיה של האסלאם, וכתב כ־30 ערכים במהדורות הראשונות. על פעילותו השדה והאקדמית קיבל מדליית זהב בקונגרס המזרחנים ב־1889. בעמדותיו הלאומיות הזדהה עם הונגריה ופחות עם הציונות, אך השפיע מחשבתית על הקמת האוניברסיטה העברית.
יצחק יהודה (איגנאץ) גולדציהר (1850, 1921) היה חוקר יהודי מהונגריה. מזרחן = חוקר של שפות ותרבויות של המזרח.
נולד בעיירה ליד בודפשט במשפחה ממוצא ספרדי. בגיל צעיר למד שפות וכתב מאמר כבר בגיל 12. בגיל 16 תרגם סיפורים טורקיים.
בצעירותו למד באירופה וקיבל תואר דוקטור = תואר מחקרי בעניין תרגומים ומסורות ערביות. נסע גם לארץ ישראל ולמצרים. למד זמן מה באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. בגלל קשיים פוליטיים עבד בקהילה היהודית של בודפשט ושם גם לימד.
מאוחר יותר הפך לפרופסור באוניברסיטת בודפשט. ב־1905 היה היהודי הראשון שמונה פרופסור קבוע לכל החיים שם.
גולדציהר כתב ספרים ומאמרים על האסלאם ועל הקשרים בין אסלאם ליהדות. כמה דברים בולטים:
- כתב על הבדלים בין זרמים באסלאם.
- כתב ספר בשם "המיתוס אצל העברים". הוא אמר שבתולדות עם ישראל היו סיפורי מיתוס.
- פרסם "הרצאות על האסלאם" בשנת 1910. שם תיאר איך נוצרה הדת ואיך היא השפיעה על עמים אחרים.
הוא גם עזר להכין אנציקלופדיה = ספר גדול של ידע על האסלאם, ותרם אליה פריטים רבים. אחרי מותו קיבלה האוניברסיטה העברית את ספרייתו, שיש בה אלפי ספרים.
תגובות גולשים