רבי יצחק בן משה מווינה (1180, 1250) חיבר את ספר ההלכה החשוב "אור זרוע". מוצאו בבוהמיה, שאותה כינה גם "ארץ כנען". במהלך חייו נדד באשכנז וצרפת והכיר רבנים רבים.
למד אצל חכמים מבוהמיה, אצל רבי יהודה החסיד וברגנשבורג, וכן בצרפת אצל רבי שמשון מקוצי ואחרים. את ספרו חתם בספרים בשם ובקיצור מיוחד שראשי תיבותיו משמעותם "נשמתו בצרור החיים". בסוף ימיו השתקע בווינה.
היה מורו של המהר"ם מרוטנבורג. ניכרת גם התייחסותו ההלכתית לנושא ענידת טלאי צהוב, תג שהושת על יהודים בתקופה ההיא.
אביו של ספרו, בנו רבי חיים אליעזר (מהר"ח), ערך קיצור של הספר בשם "אור זרוע הקצר", אך לא זכה ללמוד מאביו כי זה נפטר כשהוא עדיין ילד.
בשנת 1997 התגלה בווינה אתר המזוהה עם בית הכנסת שלו בכיכר יודנפלאץ. המבנה נשרף בשריפה של שנת 1421, ונחפר מחדש בזמן הקמת אנדרטה לזכר הנספים בשואה.
"אור זרוע" נכתב במאה ה-13, אך הודפס לראשונה במאה ה-19. זהו ספר הלכתי שמסודר לפי נושאים, ומכיל פסקי הלכה, פירושים ותשובות. (תשובות: שו"ת, שאלות ותשובות הלכתיות.)
שמו של הספר נלקח מפסוק בתהלים. מהרבה פוסקים (חכמי הלכה) שאחריו מצוטט הספר ונחשב למקור חשוב לתורת חכמי אשכנז ולחיבורי התוספות (הסברים ותוספות על התלמוד).
ניתנו כמה פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה". (פיוט: שיר דתי.) בין אלה יש פייטנים שהתקבלו במנהג אשכנז המזרחי. עם זאת, יש מחלוקת במקורות על מי היה פייטן זה, וחוקרים העלו ספקות לגבי הייחוס.
רבי יצחק בן משה חי במאה ה-13. הוא קראו לו גם "אור זרוע" לפי שם ספרו.
הוא נולד בבוהמיה. הוא נדד ארצות כמו גרמניה וצרפת. בסוף חייו גר בווינה.
היה לו תלמיד מפורסם, המהר"ם מרוטנבורג.
בשנת 1997 מצאו בווינה מקום שמאמינים שהיה בית הכנסת שלו. הבית נשרף בשנת 1421. המקום נחשף בזמן שבנו אנדרטה לזכר הנספים בשואה.
הוא כתב ספר הלכות חשוב שנקרא "אור זרוע". הספר נכתב במאה ה-13 והודפס לראשונה במאה ה-19.
הספר מסביר הלכות ונושאים שונים בתורה. שמו נלקח מפסוק בתהלים.
יש כמה שירים דתיים (פיוטים) שחתומים בשם "יצחק בן משה". חוקרים לא תמיד מסכימים אם הוא כתב את כולם.