כֶּרֶם חֶמֶד נוסד ב-1833 על ידי שמואל ליב גולדנברג. זה היה כתב עת עברי של תנועת ההשכלה, כלומר קבוצת יהודים שרצתה חינוך מודרני ושילוב ידע חדש. הכוונה של גולדנברג הייתה להוציא כתב עת יותר "מדעי" במובן של חכמת ישראל, כלומר מחקר שיטתי של מקורות יהודיים.
שני הכרכים הראשונים יצאו בווינה (1833 ו-1836). חמשת הכרכים הבאים יצאו בפראג בין 1838 ל-1843. רבים מהכותבים היו חוקרים ובעלי-מחלוקת חשובים, בראשם שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), שתרם רבות לתוכן ולעיצוב כתב העת. המאמרים לעיתים הוצגו במתכונת של מכתבים, אולי מפני חשש מצנזורה או מטעמי סגנון.
לאחר הפסקה של כ-11 שנים, ובתום מותו של גולדנברג ב-1846, יצאו שני כרכים נוספים בברלין בעריכתו של שניאור זק"ש (1854 ו-1856). בכרכים אלה הופיעו גם מאמרים של כותבים נוספים מכלל חוקרי חכמת ישראל.
כרם חמד נחשב לבמה מרכזית לתחילת מדעי היהדות בשפה העברית. הוא השפיע על הופעתם של כתבי עת נוספים במחצית השנייה של המאה ה-19, כמו "אוצר נחמד" ו"ישורון", שהמשיכו לפתח את חקר המסורת היהודית באופן מודרני.
כֶּרֶם חֶמֶד היה כתב עת עברי. כתב עת זה הוא ספר או עיתון שיוצא מדי פעם.
הוא נוסד ב-1833 על ידי שמואל ליב גולדנברג. הוא רצה שיכתבו בו על לימוד יהדות בצורה חדשה. זאת חלק מתנועת ההשכלה. תנועת ההשכלה היא קבוצה שרצתה חינוך מודרני.
הכרכים הראשונים יצאו בווינה ואז בפראג. לאחר הפסקה ושנותיו של גולדנברג, יצאו שני כרכים נוספים בברלין. אחרי זה הפסיקו להוציא את הכרכים.
הכתב עת עזר לחוקרים ללמוד את כתבי הקודש וההיסטוריה של היהודים. הוא גם עודד כתבי עת אחרים לצאת לאור.
