יצחק יזרניצקי, שנודע לימים כיצחק שמיר, נולד ב־1915 ברוז'ינוי שבמזרח אירופה. משפחתו הייתה ציונית, אך רוב קרוביו נספו בשואה. ב־1935 עלה לארץ ישראל ולמד לתקופה קצרה, ואז הצטרף לתנועות הלוחמות שפעלו נגד המנדט הבריטי.
ב־1941 עבר שמיר מלח"י (ארגון לוחמי חירות ישראל; ארגון מחתרתי שפעל נגד הבריטים) ללח"י, שם נטל חלק בפעילות המחתרתית ובמהלכים קשים של אותה תקופה. הוא נעצר על ידי הבריטים ונמלט, והחל להנהיג תפקידים מבצעיים בארגון.
לאחר רצח מנהיגים במחתרת התגבש כוח הנהגה חדש בלח"י, שכלל את שמיר. בתקופה זו הונהגה קו פעיל מול השלטונות, והלח"י לקח חלק בפעולות שהשפיעו על היחסים בין המחתרות בארץ.
ב־1946 גורש שמיר על ידי הבריטים למחנות מעצר באסמרה שבאפריקה (אריתריאה). ב־1947 נמלט ומשם הגיע חזרה לישראל במאי 1948, ימים ספורים אחרי הכרזת המדינה. בתקופה זו היו חשדות שונים לגבי מעורבותו ברצח פולקה ברנדוט, אך לא הועמד לדין.
לאחר קום המדינה עבד שמיר במגזר הפרטי. ב־1955 גויס למוסד, שירות המודיעין הישראלי, ושירת שם כעשור, הקים יחידות מבצעיות ופעל בפעולות חבלה ומעקב מחוץ לישראל.
ב־1970 הצטרף שמיר לתנועת החרות (האגף הימני שהתמזג בליכוד) והחל לבלוט בפעילות הפוליטית. ב־1973 נבחר לכנסת מטעם הליכוד.
לאחר ניצחון הליכוד ב־1977 נבחר שמיר ליושב ראש הכנסת. בתפקיד זה כיהן בזמן אירועים מרכזיים, כגון הביקור ההיסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת והצבעות על הסכמי קמפ־דייוויד.
ב־1980 מונה לשר החוץ. בתפקיד זה ניהל מגעים עם מדינות שונות, כולל גרמניה, צרפת ומדינות אפריקה, וקידם עניינים של יחסים דיפלומטיים והעלאת יהודים מברית־המועצות.
ב־1983, עם פרישתו של מנחם בגין, התמנה שמיר לראש ממשלה. הוא קיבל מדינה בסדרי־חירום: משבר כלכלי קשה ואי־יציבות ביטחונית, בעיקר בלבנון.
בתקופתו פרץ משבר מטבע ואינפלציה. הממשלה נקטה צעדים חריפים, שביניהם פיחות בשקל, רכישת מניות מהציבור ותוכנית ייצוב שהושלמה ב־1985 והצליחה לעצור את האינפלציה.
פעילות צה"ל בלבנון והשיבושים הביטחוניים יצרו לחץ כבד על הממשלה. אירועים כמו פיגועים בנמל ובבסיסים זרים השפיעו על המדיניות והעלו שאלות קשות על תפקוד השירותים הביטחוניים.
ב־1984 הוקמה ממשלת אחדות בין הליכוד למפד"ל/העבודה, בה הוסכם על רוטציה: פרס יכהן שנתיים כראש ממשלה, ואז שמיר יכהן שנתיים. בתקופה זו הושגה תוכנית הייצוב הכלכלית ונכנסו צעדים מדיניים וביטחוניים חשובים.
שמיר שימש כשר החוץ ומילא תפקיד פעיל במדיניות החוץ, כולל תמיכה במבצעים צבאיים כנגד ארגוני טרור ושיפור יחסי ישראל עם מדינות כמו מרוקו וזאיר.
ב־1986 הפך שמיר מחדש לראש ממשלה לפי הסכם הרוטציה. בתקופת כהונתו הופיעו מחלוקות פנימיות עמוקות בממשלת האחדות סביב כלכלה ומדיניות חוץ.
פרשת חטיפת אוטובוס קו 300 וכל האבידות בפרשה העמידו לחקירה את מנגנוני הביטחון. שמיר התנהל בזהירות מול הדרישה לחקירה, ומאוחר יותר תמך בחנינה לאנשי השירותים.
במהלך כהונתו התעוררו משברים ביחסי ישראל, ארצות הברית, בין השאר בעקבות פרשת פולארד ונושאים טכנולוגיים צבאיים. עם זאת, היחסים האסטרטגיים שמרו על יציבות יחסית.
כשהחל פרס לנהל מגעים מדיניים, שמיר מנע קידום פתרונות שהיו מנוגדים לקו של הליכוד. ב־1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה (התקוממות פלסטינית בשטחים), והממשלה הנהיגה מדיניות של תגובה כוחנית שנועדה לדכא את הפרות הסדר.
בשנים 1988, 1992 המשיך שמיר לכהן כראש ממשלה. בתקופה זו נמשכו הדיונים המדיניים, התדרדרות הביטחון בשטחים והמשבר עם ארצות הברית סביב וועידות ועמדות בינלאומיות. ב־1991 נעתה ישראל להצטרף לוועידת מדריד, צעד מדיני חשוב.
במהלך כהונתו אירעה עלייה גדולה מברית־המועצות ומאתיופיה. המדינה נדרשה להתמודד עם קליטה מהירה של עשרות אלפי עולים, כולל מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה.
בבחירות 1992 נחלש הליכוד ושמיר הפסיד לשמאל. לאחר מכן פרש מהנהגת המפלגה, נותר חבר כנסת עד 1996 ונדחק בפוליטיקה. בעשור שלאחר מכן חי שקט יחסית והביע ביקורת על ממשלות שלא תאמו את השקפתו.
שמיר נודע כאדם עיקש ותכליתי, מי שנלחם על עקרונותיו. הוא היה נשוי לשולמית, אב לשניים, וסבל בשנותיו האחרונות מאלצהיימר. ב־2001 קיבל פרס ישראל על מפעל חיים. נפטר ב־2012 ונקבר בהר הרצל.
יצחק שמיר נולד ב־1915 בעיירה באירופה. משפחתו הייתה ציונית. ב־1935 עלה לארץ.
הוא הצטרף לארגון מחתרתי בשם לח"י. לח"י היה ארגון צעירים שנלחם נגד השלטון הבריטי. שמיר נעצר ונמלט, ועבד בפעילויות ארגוניות.
הבריטים הגלו אותו למחנות באפריקה. ב־1947 נמלט ובא במאי 1948 חזרה ארצה, אחרי קום המדינה.
בשנות ה־50 גויס למוסד. המוסד הוא הסוכנות של ישראל לאיסוף ידיעות חשאיות. אחר כך הצטרף למפלגה והלך לכנסת.
בשנות ה־70 נבחר ליושב ראש הכנסת. ב־1980 מונה לשר החוץ. הוא נסע למדינות וחקק מדיניות חוץ.
ב־1983 הפך לראש ממשלה. הוא כיהן במספר קדנציות. בתקופתו היו קשיים כלכליים גדולים. הממשלה ערכה תוכנית לייצוב הכלכלה ב־1985.
בימי כהונתו נעשתה מלחמה בלבנון. ב־1991 נפלו טילים על ישראל במלחמת המפרץ. שמיר בחר שלא להגיב אז צבאית, כדי לשמור על שותפות בינלאומית.
בשנות ה־90 נפתחה ועידת מדריד למו"מ שלום. גם היה גל גדול של עלייה מברית־המועצות ואתיופיה, וישראל קלטה עולים רבים.
אחרי 1992 שמיר פרש מהנהגה. ב־2001 קיבל פרס ישראל על מפעל חיים. נפטר ב־2012 ונקבר בהר הרצל.
תגובות גולשים