יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני

יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, ואלטר בנימין
וَالְטֶר בנימין כתב מסה זו בין 1936 ל‑1938 בזמן גלותו מגרמניה. הוא בוחן איך טכניקות שעתוק טכניות, כלומר שכפול בעזרת מכונות כמו צילום והדפסה, שינו את האמנות ואת מקומה בחברה המודרנית.
בנימין מדבר על המושג "הילה", תחושת הייחוד והנוכחות של יצירה מקורית במקום ובזמן מסוים. כשהשעתוק הטכני הופך שכיח, ההילה מתפוגגת. זה משפיע לא רק על אמנות אלא על האופן שבו אנשים חווים זמן ומרחב.
הצילום והקולנוע שינו את יחסנו ליצירה. הם סייעו להפוך שכפול לאמצעי אמנותי חדש, ושינו את מעמדו של האמן ושל היצירה. בנימין טוען שהערך הפולחני‑דתי של יצירה נחלש, והערך התצוגתי‑אסתטי צומח.
אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהמדיומים הטכניים משפיעים על ההרגשה וההכרה שלנו. המצלמה חותכת ומרכיבה קטעים מהמציאות; בקולנוע המונטאז', עריכה והרכבה מחדש, יוצר אפקטים חדשים. כך נוצר "לא־מודע חזותי" חדש, תמונות שמראות מציאות אחרת מהעין האנושית.
בנימין גם מתאר איך השעתוק משנה יחסים חברתיים: הצופים הופכים חלק מתהליך הייצור התרבותי, וגבולות מסורתיים בין יוצר לקהל מתערערים. יחד עם זאת, תעשיות תרבות קפיטליסטיות יכולות לשמר או לשחזר הילה בעזרת פולחן אישיות.
המשמעות הפוליטית חשובה אצל בנימין. אובדן ההילה משנה את תפקידה של האמנות, מהאסתטי לפוליטי־חברתי. יש כאן שתי אפשרויות: שימוש מהפכני באמנות, או שימוש פשיסטי שקורא "לאסתטיזציה של הפוליטי", כלומר יפיון של כוח רודני. בנימין קורא לפוליטיזציה של האסתטי: להשתמש באמנות כדי לעורר חשיבה וביקורת בקרב ההמונים.

יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, ואלטר בנימין
ואלטר בנימין כתב מסה בשנות ה‑30. הוא היה בגלות מגרמניה. המסה בוחנת איך מכונות כמו מצלמות ושיטות הדפסה שינו את האמנות.
בנימין מדבר על "הילה". הילה היא תחושת הייחוד של יצירה מקורית. כשמכפילים יצירה בטכנולוגיה, ההילה נחלשת.
הצילום והקולנוע אפשרו להרבה אנשים לראות את אותה יצירה. זה שינה את הדרך בה אנשים מרגישים ואיך הם מבינים אמנות.
בקולנוע יש חיתוך והרכבה שנקראים מונטאז'. המצלמה יכולה להקפיא רגעים, להגדיל פרטים, ולהראות מציאות אחרת.
השינוי הזה יכול להיות טוב או רע. אמנות יכולה לעורר אנשים ולגרום להם לחשוב. אבל אפשר גם להשתמש בה כדי להראות רק דברים יפים ולסתר דברים חשובים.
בנימין קובע שאמנות יכולה להיות כלי פוליטי. היא יכולה לעזור לשינויים חברתיים. אבל היא גם עלולה לשמש לשלטון רע. לכן הוא רוצה שאמנות תעורר חשיבה ולא תסתיר אמת.