"יקום מקביל" הוא רעיון של עולם נוסף שרץ לצד היקום שלנו. זו השערה שעדיין לא הוכחה. מדענים דנים בה דרך מכניקת הקוונטים, תורת היחסות ותורת המיתרים. המוטיב נפוץ במדע הבדיוני.
רעיון זה אומר שלכל מספר יקומים מקבילים יש נקודת מוצא משותפת, משבר או אירוע שממנו הם התפצלו. לדוגמה, אם אדם מטיל מטבע, אפשר לדמיין התפצלות ליקומים שבהם המטבע נפל פלי, עץ או באמצע. ככל שהאירועים מורכבים יותר, האפשרויות גדלות.
במכניקת הקוונטים יש שתי בעיות שבלבלו מדענים: האופי ההסתברותי של המודל ופונקציית הגל (תיאור מתמטי של מצבו של חלקיק), שהיא סופרפוזיציה (מצב עם מספר תוצאות בו-זמנית). כשמודדים מצב, רואים רק תוצאה אחת, זו בעיית המדידה.
הפתרון המפורסם של יו אוורט (פירוש העולמות המרובים) מציע שלא מתרחשת קריסה של פונקציית הגל. במקום זאת היקום מתפצל, ובכל יקום נצפית אחת התוצאות האפשריות. כך אין קריסה, יש הרבה יקומים שבהם מתקיימות כל התוצאות.
הרעיון נתמך מתמטית ופתור בחישובים, אבל הוא רדיקלי כי זקוקים לאינסוף יקומים כדי להסביר כל מדידה. מדענים כמו נילס בוהר קיבלו קריסה כתופעה פיזיקלית, בעוד אחרים חיפשו הסברים שונים. חוקרים ישראלים הרחיבו את הרעיון והציעו מושג של "מידת קיום" לכל יקום כדי לתת פירוש הסתברותי חדש.
אם היקום אינסופי ויש בו חומר, ייתכנו אינסוף אזורים דומים לבועה שלנו. ה"יקום הנראה" הוא החלק שאפשר להשפיע עליו עכשיו. מעבר לאופק הזה אין לנו קשר סיבתי.
מכיוון שהיקום יכול להכיל אינסוף בועות, קיימת אפשרות של בועה שדומה מאוד לשלנו, עם גלקסיה ושמש דומים. בעזרת שינוי קטן בתנאי ההתחלה (שיטת הפרטורבציה) אפשר לקבל עולם כמעט זהה, אבל עם שינויים היסטוריים קטנים, רעיון שנמצא לעתים בסיפורי מדע בדיוני.
במקומות שונים של היקום הראשוני ייתכן ששבירת סימטריה (שינוי במצב הפיזיקלי בזמן שעוצרת איזון) גרמה לחוקים שונים. לכן יתכנו יקומים שבהם הקבועים הפיזיקליים שונים מאלה שביקום שלנו.
ישנה תאוריה של "גשר איינשטיין-רוזן", חור תולעת, שטוענת שחור שחור יכול לקשר בין מקומות רחוקים או בין יקומים שונים. זו רעיון תאורטי, לא הוכחה.
פיקשון של יקומים מקבילים שימושי בסיפורים. הוא מאפשר עולמות דומים לשול שינוי קטן שמייצר עניין. דוגמאות טלוויזיוניות וספרותיות כוללות Sliders, "חומריו האפלים" של פיליפ פולמן, "ריק ומורטי" וגם דוגמאות אנימציה כמו "דרגון בול סופר".
יקום מקביל הוא רעיון על עולם אחר שקיים לצד שלנו. אין הוכחה שזה אמיתי. חוקרים ומספיק סיפורים מדברים על זה.
הרעיון אומר שיש נקודת התחלה אחת שממנה העולם מתפצל. למשל כשהמטבע נוחת, יכול להיות שהוא פלי, עץ או באמצע. מכל פעולה יוצאים אפשרויות שונות.
מכניקת הקוונטים היא משפטים שמסבירים חלקיקים. פונקציית גל (דרך מתמטית לתאר חלקיק) יכולה להיות סופרפוזיציה (כשיש כמה מצבים בו־זמנית). כשמדדים, רואים רק תוצאה אחת. זו בעיה שמדענים ניסו לפתור.
יו אוורט הציע שהיקום לא מתמוטט. במקום זה היקום "מתפצל". בכל יקום רואים תוצאה אחרת. זה אומר שיש הרבה יקומים שבהם קורים כל הדברים האפשריים.
אם היקום גדול מאד, ייתכן שיש בועות רבות כמו שלנו. ה"יקום הנראה" הוא החלק שאפשר לראות עכשיו. מעבר לו אין לנו קשר.
קצת מהבועות עלולות להיות כמעט זהות לנו. אז יכול להיות עולם שבו ההיסטוריה קצת אחרת.
בחלקים אחרים של היקום הראשוני הדברים התנהגו אחרת. זה יכול להביא לחוקים פיזיקליים שונים בעולם אחר.
חורי תולעת (גשר בין מקומות) הם רעיון שאומר שאפשר לעבור ממקום למקום או אפילו בין יקומים. זו רק תאוריה מדעית.
סופרים ומפיקים אוהבים יקומים מקבילים. זה נותן להם דרך ליצור עולמות דומים עם שינויים מעניינים. ניתן לראות את זה ב־Sliders, "ריק ומורטי" ו"דרגון בול סופר".
תגובות גולשים