ירדנה

יַרְדֵּנָה הוא מושב (יישוב חקלאי) בעמק המעיינות, ליד בית שאן ובקרבת גבול ישראל, ירדן. המושב שייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

היישוב הוקם ב-1952 על ידי עולים מכורדיסטן, שהגיעו מיישובים כמו ירושלים ורמלה ומהמעברה (מחנה מעבר) ביקנעם. בתחילת דרכם התגוררו התושבים בפחונים בבית יוסף עד שהבתים נבנו.

השם 'ירדנה' נובע מקרבת המושב לנהר הירדן. עד מלחמת ששת הימים הגבול היה פתוח ותושבים שוחחו עם תושבי הירדן. לאחר מכן החלה תקופה אלימה שכללה השתלטות על האזור ומלחמת ההתשה. היישוב סבל נזקים ולכמה תושבים נגרמו פציעות קלות. בנויה גדר גבול חשמלית ומוצב (מוצב שולמית) שפיקח על האזור, אך היום המוצב נטוש. בזמן הזה כתב יהושע זמיר את הספר "אני כורדי" על סיפורי התושבים.

בשנת 1971 הוקם מרכז אזרחי, בית עם, שתוכנן על ידי האדריכל דן איתן. בית העם היום אינו פעיל.

כיום מתגוררות בירדנה כ-65 משפחות. רק כ-30% מהתושבים עוסקים בחקלאות. העיקר הוא גידול ירקות לייצוא ותבלינים.

בשנת 2013 הוקם במבנה בית הספר הישן מיזם תיירותי בשם "חווית הכפר הכורדי בירדנה". המקום כולל הדרכה וחדר מורשת עם מוצגים על יהדות כורדיסטן ועל המנהגים, המאכלים, הלבוש והריקודים של הקהילה.

יַרְדֵּנָה הוא מושב. מושב זה הוא כפר של משפחות חקלאיות. הוא נמצא בעמק המעיינות, ליד בית שאן.

המושב נבנה ב-1952 על ידי עולים מכורדיסטן. בתחילה התושבים גרו בפחונים עד שסיימו לבנות בתים.

השם מגיע מהקרבה לנהר הירדן. לפני מלחמת ששת הימים הגבול היה פתוח. אחרי המלחמה הייתה תקופה קשה. בתים ניזוקו וחלק מהתושבים נפצעו קל. בנויה גדר חשמלית ומוצב צבאי שמשגיח על האזור. המוצב היום נטוש.

בשנת 1971 בנו במושב בית עם. היום הוא כבר לא בשימוש.

כיום גרים בירדנה כ-65 משפחות. חלק קטן מעסקיהם בחקלאות. הם מגדלים בעיקר ירקות עבור יצוא ותבלינים.

בשנת 2013 נפתח במבנה בית הספר הישן פרויקט תיירות. יש שם הדרכה וחדר מורשת. מראים שם את אורחות החיים של יהודי כורדיסטן. מראים גם מאכלים, לבוש וריקודים.