ירושלים בתקופת בית ראשון שייכת לתקופת הברזל השנייה. לפי המקרא היא הייתה בירת ממלכת יהודה. המסורת מקשרת את ירושלים לדוד ולשלמה, ובה נבנה בית המקדש הראשון. העיר חרבה כשהבבלים בראשות נבוכדנצר השני כבשוה ב-586 לפנה"ס.
המקור הכתוב המרכזי הוא המקרא. חלק מהסיפורים מעורפלים, ויש סתירות. יש מעט אזכורים מהעולם החיצון עד התקופה האשורית, שם העיר מופיעה בהקשר למסע סנחריב.
חפירות מודרניות שיחזרו תמונות שונות של ירושלים. קתלין קניון ערכה חפירות בשנות ה-60. אחריה חפרו יגאל שילה, נחמן אביגד, איילת מזר, רוני רייך ואלי שוקרון. ממצאים בולטים: חומה רחבה מהמאה ה-8, מערכת המים העתיקה (כולל "פיר וורן", פיר טיפוסי לשליפת מים) ונקבת חזקיהו, מנהרה שמובילה מים לתוך העיר.
חוקרים חולקים על גודל ועוצמה של ירושלים בזמנים הקדומים. יש הסבורים שהעיר הייתה גדולה ומפותחת כבר במאה ה-10 לפנה"ס; אחרים טוענים שהממצאים דלים, והעיר התפתחה מאוחר יותר. הוויכוח נוגע גם לשאלה אם תיאורי המקרא משקפים היסטוריה מדויקת.
פירוש הממצאים לא אחיד. לדוגמה, שטח G וכל המבנה המדורג סביבו מעוררים חילוקי דעות לגבי תפקידו ותיארוכו. יש דעות מנוגדות גם לגבי חומות, שערים ומבנים ציבוריים.
האם ירושלים שכנה רק על גבעה אחת או על שתיים? שתי אסכולות: "המרחיבים" טוענים שהעיר השתרעה על הגבעה המערבית גם בתקופות מוקדמות; "המצמצמים" סבורים שהיישוב היה קטן וגדל רק במאה ה-8 לפנה"ס. גילוי הקירות והחומה הרחבה בחלקים שונים תמך בעמדה שהעיר התרחבה במאות ה-8, 7.
ירושלים הפכה מיישוב קטן לעיר בירה בגלל מאורעות פוליטיים, דתיים וחברתיים. מעיין הגיחון סיפק מים; מיקומה על קו פרשת המים תרם להישרדותה.
העיר לפני כיבושה על ידי דוד נקראה "יבוס" והיוותה יישוב כנעני. הממצאים מראים מערכת מים עתיקה ומבנים שחלקם מיוחסים לתקופות קודמות לכיבוש דוד.
על פי המסורת דוד בחר בירושלים כבירה והביא לשם את ארון הברית. יש מחלוקת לגבי מיקום הארמון של דוד; איילת מזר הצביעה על מבנה אבן גדול בעיר דוד כמועמד מאחר שנמצאו גם בולות עם שמות מקראיים. יש חוקרים שמזהים את הממצא כמצודה יבוסית מוקדמת.
המסורת מתארת שלמה כמי שבנה את בית המקדש ואת ארמונות המלוכה. המחקר משווה את התיאור למקדשים וארמונות במזרח הקדום. חלק מהחוקרים רואים בתיאור תמהיל של זיכרון ומסורת שנערך מאוחר.
בבית ראשון התקיים הפולחן המרכזי בבית המקדש, לצד תקופות של פולחן לאלים אחרים. רפורמות דתיות בימי חזקיהו ויאשיהו הגבילו את הפולחן לריכוז בהר הבית.
לאחר מותו של שלמה החלה פילוג הממלכה. ירושלים המשיכה לשמש כבירת יהודה. בתקופות שונות העיר ספגה התקפות חיצוניות, כולל הפלישה המצרית של שישק והלחצים האשוריים.
בין המלכים שהשפיעו על ירושלים: חזקיהו (חיזוק ביצורים וחציבת נקבה לאספקת מים), מנשה (שלטון ממושך ושינויים דתיים), ויאשיהו (רפורמה דתית ופריחה עד קרב מגידו).
ב-586 לפנה"ס צבא נבוכדנצר צר על ירושלים, נבע רעב קשה, החומה נפרצה והעיר חרבה. רבים הוגלו לבבל, והמקדש נשרף. חפירות מוצאות עדויות להרס חמור בשכבות הארכאולוגיות.
בבל שלטה באזור, גדליה התמנה לנציב ונרצח. קבוצה גדולה נמלטה למצרים. התקומה המקומית דעכה עד שיבת ציון תחת פרס.
העיר שלטה על שתי גבעות עיקריות: הגבעה המזרחית (עיר דוד/עופל) והגבעה המערבית (הר ציון). בין הגבעות גיא מרכזי, ובצפון-מערב נמצא הר הבית.
בעיר דוד נחשפו מבני ציבור, קירות תמך וטרסות. חלק מהממצאים מיוחסים לתקופות שונות, ויש ויכוח לגבי השייכות המדויקת שלהם.
ממצאים ברובע היהודי והגבעה המערבית מצביעים על הרחבה משמעותית של העיר במאה ה-8 לפנה"ס. החומה הרחבה מיוחסת פעמים לחיזוקי חזקיהו.
בית המקדש הראשון תואר בפרטי בניין במקרא. לא נמצאו שרידים ישירים שלו בהר הבית. הארכיטקטורה מתוארת בדומה למקדשים אזוריים אחרים, עם חלוקה לפנים ואולם.
מערכות המים הן בין הממצאים הבולטים: בריכות, פיר וורן, תעלת השילוח ונקבת חזקיהו. נקבת חזקיהו היא מנהרה ארוכה שנחצבה כדי להביא מים פנימה בזמן מצור.
נמצאו מערות קבורה רבות מסביב לעיר. הקברים מספקים מידע על אורח החיים, הנוהגים והאדריכלות של התקופה.
נמצאו אביזרים כתובים, כגון לוחיות כסף זעירות עם נוסחים של ברכת הכהנים ובולות עם שמות, שמעניקים תמיכה לחיבור תיאורים מקראיים עם ממצאים ארכאולוגיים.
בחוץ לעיר התגלו יישובים רבים, כמו רמת רחל, תל אל־פול ומוצא. אתרים אלה שימשו מרכזים חקלאיים ומנהליים שקשורים לירושלים.
מחקר ירושלים בתקופת בית ראשון משלב מסורת כתובה וממצאים ארכאולוגיים. עדיין קיימים פערים ומחלוקות רבות, ולכן התמונה נשארת מורכבת ודינמית.
ירושלים הייתה עיר חשובה לפני הרבה שנים. לפי הסיפור היהודי היא הייתה בירת ממלכת יהודה.
המידע העיקרי על ירושלים מגיע מן המקרא. יש גם ממצאים עתיקים שמשלימים את הסיפורים.
חוקרים חפרו בעיר כדי למצוא חפצים ובניינים ישנים. הם מצאו חומות, בורות מים ומנהרות.
על פי המסורת המלך דוד הפך את ירושלים לבירה. שלמה בנה בה את בית המקדש, מקום תפילה חשוב.
בשנת 586 לפני הספירה הבבלים הגיעו, העיר נחרבה והרבה אנשים גורשו.
המצאת המים בעיר מרשימה. ישנה "נקבת חזקיהו", מנהרה של מים שחצבו כדי להביא מים לעיר.
יש גם "פיר וורן", דרך סודית למים.
בחפירות מצאו שרידי בתים, חומה, ושברי חרס עם חותמות. חותמות אלה נקראות "בולה", זהו חתום קטן שהיה על חפצים.
מחוץ לעיר היו מערות קבורה. הארכיאולוגים מצאו בהן עצמות וחפצים ישנים.
חוקרים לא תמיד מסכימים. הם דנים האם העיר הייתה גדולה כבר בזמן דוד ושלמה, או שגדלה מאוחר יותר.
סביב העיר היו כפרים ושדות. הם סיפקו אוכל ושירותים לעיר.
ירושלים הישנה משכה אנשים רבים. החפירות מגלות חלקים מהעבר, אך יש עוד הרבה שאלות פתוחות.
תגובות גולשים