ירושלים הוא האלבום השלישי של להקת הפה והטלפיים, שיצא ב-2001.
האלבום הוקלט באולפני "עננה" ויצא בחברת התקליטים של קובי אוז, לבנטיני. הוא יצא יחד עם דיסק בונוס, דיסק נוסף שבו הוכנסו שני האלבומים הראשונים, שאזלו מהחנויות. על העטיפה מופיע ציור שחוזר על כל אלבומי הלהקה; הפעם הצבע הדומיננטי הוא כסוף.
מבחינת המילים זהו האלבום הבוגר ביותר של הלהקה. השיר "יהלום" מתאר בהתמדה התמכרות לסמים (התמכרות היא תלות בסם שגורמת לנזק). בשיר "סטארט-אפ" יש ביקורת על חיי עובדי ההיי-טק; בזמן ההקלטה גברון עבד כמנהל תוכן בחברת טלפונים ניידים, וזה משפיע על השיר.
השיר "הד" תורגם מיצירה של אלכסנדר פושקין, ואילו "אנונימי" נכתב על ידי אתגר קרת. לצד הרצינות הלהקה שומרת על רוח של שטות בשיר הסוגר "מוכרחים להמשיך לנגן". השיר הזה, שאורכו כ-12 דקות, נשמע קקופוני ולפי המילים גם שינה את עצמו ל"מוכרחים להפסיק לנגן".
האלבום גם עומד בקוד הלהקה: שם האלבום הוא שם מקום, והשיר הסופי הוא סוג של שיר סגירה. בתוך רצועות האלבום יש גם קטע אלקטרוני הנושא את שם האלבום הקודם, "הפה והטלפיים בחלל" (קטע ללא מילים).
- פצע ומלח
- הפה והטלפיים בחלל (קטע אלקטרוני)
- יהלום
- אנונימי
- ההד
- סטארט-אפ
- מוכרחים להמשיך לנגן
"ירושלים" הוא האלבום השלישי של הלהקה. הוא יצא בשנת 2001.
השירים הוקלטו באולפן בשם "עננה". האלבום יצא אצל קובי אוז בחברה שנקראת לבנטיני. עם האלבום יצא גם דיסק בונוס, דיסק נוסף עם שני האלבומים הקודמים.
העטיפה מלאה בציור שחוזר על כל האלבומים. פה הצבע העיקרי הוא כסוף.
המילים באלבום בוגרות יותר מאשר לפני כן. השיר "יהלום" מדבר על בעיית סמים בעדינות. השיר "סטארט-אפ" מבקר את החיים בעבודה בטכנולוגיה.
שיר אחד, "הד", הוא תרגום משיר של המשורר אלכסנדר פושקין. שיר אחר, "אנונימי", נכתב על ידי הסופר אתגר קרת.
בסוף יש שיר ארוך ושובב שנקרא "מוכרחים להמשיך לנגן". הוא ארוך ועשוי להישמע מלא רעש. בשיר גם שינו את המילים ל"מוכרחים להפסיק לנגן".
- יהלום
- סטארט-אפ
- ההד
- אנונימי
- מוכרחים להמשיך לנגן
תגובות גולשים