ירח

ירח (לוויין טבעי) הוא גוף טבעי שמקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או גוף אחר גדול יותר בכוח הכבידה. השימוש לקרוא גם כוכבים או כוכבי לכת כ"ירחים" אינו מקובל.

לוויינים שנמצאים קרוב לכוכב הלכת נוצרו כנראה מאותו הדיסק הגזי והאבני שסביב כוכב הלכת בעת יצירתו. ירחים לא‑שגרתיים, אלה שמקיפים מרחוק, במסלולים אקסצנטריים (לא עגולים) או נגד כיוון הסיבוב של כוכב הלכת, קרובים יותר להיות אסטרואידים שנלכדו בכבידתו או שברי התנגשות.
מערכות יוצאות דופן כמו כדור הארץ, הירח ופלוטו, כארון נוצרו ככל הנראה כתוצאה מהתנגשות בין גופים גדולים.

לוויינים גדולים בדרך כלל מעוגלים (כדוריים או ביצתיים), כי כבידתם משכתבת את צורתם. לוויינים קטנים מדי חסרה מסה לגרום לכך, ולכן הם לא תמיד עגולים. התהליך שבו הכבידה מעגלת גוף נקרא שיווי משקל הידרוסטטי.

מרבית הירחים המערכתיים מנעשים נעולים טידלית: הם פונים תמיד עם אותו צד אל כוכב הלכת שלהם. יוצאים מן הכלל קיימים, כמו היפריון שסובב בצורה כאוטית. ירחים חיצוניים רחוקים רבים מסתובבים במהירות עצמית של כמה שעות, בעוד שהקפתם סביב כוכב הלכת לוקחת חודשים.
כששלושה גופים (כוכב, כוכב לכת וירח) נמצאים על קו אחד, עלול להתרחש ליקוי חמה או ליקוי ירח.

ירחים שגרתיים (Regular) מקיפים קרוב ובכיוון סיבוב כוכב הלכת. ההנחה היא שהם נוצרו יחד עם כוכב הלכת. ירחים לא‑שגרתיים (Irregular) קטנים יותר, רחוקים, בעלי מסלולים אקסצנטריים ולעיתים נעים נגד כיוון הסיבוב (retrograde). מסלולים אלה נוצרו לרוב מלחיצה כבידתית או מלכידה של אסטרואידים.
יש גם ירחים בעלי מסלול משותף (co‑orbital), כמו יאנוס ואפימתאוס סביב שבתאי, והירחים הרועים (shepherd) ששומרים על טבעות כוכב לכת.

אין דוגמה ידועה ל"ירח של ירח" במערכת השמש. מערכת כזו נוטה להיות לא יציבה בגלל כוחות כבידה נוספים.

חלק מהירחים בעלי מלווים קטנים בנקודות לגראנז' L4 ו‑L5, בדומה לטרויאנים של צדק. דוגמאות במערכת השמש כוללות מלווים של כמה ירחים של שבתאי.

בשנת 1993 התגלה ירחו של האסטרואיד 243 אידה, דקטיל. גילוי זה הראה שגם לאסטרואידים יכולים להיות ירחים.

יש עשרות רבות של ירחים, ומגלים חדשים מתגלים בעיקר סביב צדק ושבתאי. כדור הארץ: 1, מאדים: 2, צדק: כ‑95, שבתאי: כ‑274, אורנוס: 28, נפטון: 16. לפלוטו יש 5 ירחים. חלק מהאסטרואידים וננסי־כוכב לכת גם להם ירחים.
עד 2021 לא התגלו באופן ודאי ירחים מחוץ למערכת השמש (אקסו‑ירחים), אם כי סבורים שהם קיימים.

גלילאו גילה ארבעה מירחי צדק ב‑1610. כריסטיאן הויגנס קרא לטיטאן "הירח של שבתאי"; קאסיני השתמש במונח "לוויינים" (satellites). אחרי שיגור הלוויינים המלאכותיים, המונח "לוויין" הפך מזוהה גם עם גופים מלאכותיים, ולכן נעשה שימוש במונח "ירחים" או "לוויין טבעי" להבהרה.

בקהילה המדעית קיימת שאלה היכן לגזור את הגבול בין מערכת כפולה לבין כוכב לכת עם ירח. קריטריון מקובל הוא מיקום מרכז המסה (הבאורצנטר) ביחס לפני השטח של הגוף הגדול, אך אין הגדרה רשמית נוקשה.

שמות הירחים מסורתית נשענים על מיתולוגיה. רוב כוכבי הלכת נקראו על שמות אלים רומיים, והירחים קיבלו שמות מיתולוגיים מתאימים. לדוגמה: ירחי צדק נקראים על שמות דמויות הקשורות לזאוס/יופיטר; ירחי אורנוס קרויים על דמויות בספרות האנגלית כמו שייקספיר; ירחי נפטון קרויים על דמויות ימיות מהמיתולוגיה היוונית.

ירח הוא גוף טבעי שמקיף כוכב לכת או גוף גדול בחלל. לוויין טבעי = גוף טבעי שמסתובב סביב גוף אחר.

חלק מהירחים נוצרו מאותו ענן אבנים וגז שיצר את כוכב הלכת. אחרים הם אסטרואידים שנלכדו בכוח הכבידה.
הירח של כדור הארץ וכארון של פלוטו נוצרו ככל הנראה מהתנגשות גדולה.

ירחים גדולים עגולים כי כבידתם מעצבת אותם. ירחים קטנים לעיתים לא עגולים ויש להם צורה מוזרה.

רוב הירחים מציגים תמיד את אותו צד אל כוכב הלכת. זה נקרא נעילה טידלית = אותו צד כל הזמן.
לעיתים יש תופעות מיוחדות, כמו סיבוב כאוטי או ליקויים כאשר שלושה גופים מסתודרים בקו אחד.

ירחים שגרתיים - מקיפים קרוב ובמסלול כמעט עגול. ירחים לא‑שגרתיים - רחוקים, מסלולים מוזרים, לעיתים נלכדו.
יש גם ירחים ששומרים על טבעות, שנקראים רועים.

גלו ירחים גם לאסטרואידים. דוגמה ידועה היא האסטרואיד אידה וירחו דקטיל.

לכדור הארץ יש ירח אחד. למאדים שניים. לצדק ולשבתאי יש הרבה ירחים.
לפלוטו יש חמש ירחים. עד כה לא ראו ירחים בטוח מחוץ למערכת השמש.

שמות הירחים מגיעים לעיתים ממיתולוגיה וסיפורים. ירחי כל כוכב לכת מקבלים שמות קשורים לו.

העובדות המרכזיות: ירח = גוף שמקיף, יכול להיווצר מהדיסק סביב כוכב הלכת, מאסטרואידים שנלכדו, או מהתנגשויות. יש ירחים גדולים ועגולים וירים קטנים וצורתיים. כמה דרכים חיים במסלולים שונים ושמותיהם נבחרים לפי מסורת.