ישי

ישי הוא דמות מקראית, אביו של דוד המלך ואציל מבית לחם. הצורה הארוכה אִישַׁי מופיעה פעם אחת בדברי הימים. חוקרים משערים שהשם הוא קיצור של שם תאופורי (שם שמכיל את שם ה׳), כמו אישיהו, או צורה מקוצרת כמו ישיה.

במגילת רות מתואר שרצף היוחסין מגיע עד ישי: רות ובועז הולידו את עובד, עובד הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד. בדברי הימים נרשמו לשי שבעה בנים ושתי בנות, וברשימות אחרות מוזכר גם אדם בשם אליהו, שאולי היה אח למחצה או קרוב ששירת תחת דוד.

בימי שאול היה ישי איש זקן ומכובד בבית לחם. אלוהים שלח את שמואל לשמן למלך מבין בני ישי. ישי הציג את בניו, אבל דוד הוצג רק בסוף. יש שמעריכים שמעמדו של דוד כאח הצעיר או כבנו מאישה אחרת השפיע על ההצגה הזו. לאחר מכן שמואל משח את דוד בשמן למלך.

בפרקים המאוחרים מופיע דוד לעיתים כ"דוד בן ישי", והנביאים משתמשים בדמות ישי כסמל לשושלת המלוכה. הפסוק המפורסם על "אילן ישי" בישעיהו קושר את המשיח לשורש הזה, ורעיון זה הפך למוטיב אומנותי ותיאולוגי.

שמה של אשת ישי אינו מופיע בתנ"ך, אך בתלמוד הבבלי נקראת נצבת בת עדאל. במדרש מצוין שישי כאחד הצדיקים שלא חטאו, והוא מוזכר במסורות נוספות כחלק מרשימות של נסיכים וצדיקים.

במסורת הנוצרית ישי חשוב כי לפי הברית החדשה הוא נחשב לאחד מאבותיו של ישו. הניואנס של "אילן ישי" מופיע גם בכתבים נוצריים ואומנות.

ישי היה איש חשוב מבית לחם. הוא היה אבא של דוד המלך.

בסיפור רות כותבים שרות ובועז הולידו את עובד. עובד הוליד את ישי. ישי הוליד את דוד.

בכמה ספרים כתוב שיש לשי כמה בנים ובנות. לעתים מספירים שבעה בנים.

שמואל הנביא בא לבית ישי כדי למצוא מלך חדש. בסוף דוד הצעיר נשחם לשמש מלך.

שמה של אשת ישי לא כתוב בתנ"ך. בתלמוד, שהוא ספר חכמה יהודי, קוראים לה נצבת בת עדאל.

בנצרות רואים את ישי כאחד מאבותיו של ישו. הביטוי "אילן ישי" מצייר את המשפחה הזאת.