ישיבה תיכונית

ישיבה תיכונית היא בית ספר לתלמידי תיכון שמשלבת לימודי דת ולימודים רגילים. לימודים רגילים = לימודים שאינם דתיים.

המושג התחיל להופיע בשנות ה־40 וה־50.

הישיבה הראשונה בארץ נוסדה בירושלים ב־1936 ושמה אלמה. אחריה הוקמו ישיבות בתל אביב ובמקומות אחרים. ב־1958 כבר היו כעשר ישיבות תיכוניות וכ־1,000 תלמידים.
רבות מהישיבות היו פנימיות. פנימייה = מקום שבו הילדים גרים בביתה"ס. התלמידים חזרו הביתה אחת לשבועיים־שלושה. אחר כך הופיעו גם ישיבות יום ללא מגורים.

בהתחלה חלק מהישיבות לא רצו לימודים רגילים. אך עם השנים לימודי החול הפכו חשובים יותר. בשנת 1960 הם כמעט הפכו לתכנית של תיכון רגיל.

בבוקר לומדים קודש, אחר הצהריים לומדים לימודים כלליים ובערב יש עוד סדר לימוד. לבנות יש בית ספר מקביל שנקרא אולפנה.

הסדרה "הישיבה" הראתה את חיי התלמידים במוסד בכפר הרא"ה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!