ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה בירושלים, שכוללת תלמוד תורה (בית ספר דתי לילדים), ישיבה (מוסד ללימוד תורה לבוגרים) וכולל (קבוצת לימוד לאברכים, נשואים שלומדים בהמשך).
נוסדה ביוני 1841 על ידי הרב שמואל סלנט. בתחילה כיתות התלמוד תורה היו מפוזרות בחדרים שונים בעיר העתיקה. בשנת 1857 רוכזו התלמידים בחצר בית הכנסת החורבה וקיבלו את השם "ישיבת עץ חיים".
הרעיון המרכזי היה מסלול רציף של לימוד מהילדות ועד אחרי הנישואין, עם חלוקה לכיתות לפי יכולת. זה היה שונה משיטת ה"מלמד" הביתית שהייתה נהוגה אז. המוסד חולק לתלמוד תורה (עד גיל כ־15), ישיבה אמצעית בשם "עיטור רבנים" וישיבה גדולה שכללה גם כולל אברכים.
במהלך השנים הנהיגו את הישיבה רבנים בולטים, ובראשם מייסדיה ונשיאיה של הדורות הראשונים. בראש המוסדות עמדו גם הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי ומאוחר יותר בנו ניסן אהרון טוקצינסקי, שניהל את המוסדות עד 2012.
בתלמוד תורה לומדים כיום מעל 500 תלמידים. קיימים סניפים נוספים בתלמוד תורה בגבעת שאול ובביתר עילית. כולל האברכים מתקיים במרכז המוסדות, ופעילים גם כוללים ללימודי הוראה ודיינות במודיעין עילית ובביתר עילית. בשנת תשע"ג (2013) חזרה הישיבה הקטנה לפעול כישיבה רגילה.
המוסדות עברו מהבניין ההיסטורי ברחוב יפו למקום זמני במרכז מוסדות זווהיל ברחוב שמואל הנביא. במרץ 2011 רכשה הנהלת הישיבה את מתחם למל העתיק ברחוב ישעיהו, ששימש עד אז כתלמוד תורה רוז'ין, והעבירה אליו את המוסדות.
בתחילת המאה ה־20 רוכשה הישיבה מגרש גדול ברחוב יפו ובנתה מבני חנויות כמקור הכנסה. חנויות אלו נהרסו ב־2002 כדי לאפשר את מעבר הרכבת הקלה. מתחם נוסף שנבנה כדי לממן את פעולות הישיבה הוא שכונת עץ חיים.
בניין הישיבה הושלם ב־1936 לפי תוכניות האדריכל דב זוננפלד. הבניין, בן שתי קומות מאבן אדמדמה ובצורה סימטרית, נרשם לאתרי שימור של עיריית ירושלים מסוף שנות ה־80. ב־2007 עמד המבנה בפני איום הריסה, אך ועדות התכנון ושמירה הצליחו למנוע זאת. בשנת 2008 נמכר המתחם בשטח של 6.3 דונם תמורת כ־15 מיליון דולר, במכירה שתנאי השימור הוגדרו בה.
במרץ 2019 פורסם תחקיר שטען כי נאמני הקדש (הנאמנים על נכסי ההקדש) מכרו נכסים במחירים נמוכים לגורמים מקושרים. התיק נחקר בבית הדין של הרבנות הראשית. ראש ההרכב, הדיין הרב שלמה שטסמן, מצא חשד להתנהלות בלתי תקינה, השעה נאמני הקדש ומינה נאמן חיצוני.
בהמשך הועבר הטיפול להרכב חדש לאחר מעורבות של גורמים בכירים, וההליכים הוקפאו בהנחיית גורמי משפט. באוגוסט 2023 קבע בית הדין הרבני בתל אביב כי מבני שכונת עץ חיים מהווים הקדש ציבורי שאינו ניתן למכירה. בית הדין ביטל את עסקאות המכירה שנעשו בעבר וקבע כי הנאמנים פעלו בניגוד לדין.
ישיבת עץ חיים היא ישיבה ישנה בירושלים. היא כוללת תלמוד תורה (בית ספר דתי לילדים), ישיבה (מקום ללמוד תורה לבוגרים) וכולל (קבוצת לימוד לאברכים, נשואים שלומדים יחד).
הישיבה הוקמה ביוני 1841 על ידי הרב שמואל סלנט. בתחילה למדו התלמידים בחדרים שונים בעיר העתיקה. ב־1857 רוכזו הכיתות בחצר בית הכנסת החורבה וקראו לה ישיבת עץ חיים.
הרעיון היה שילדים ילמדו ביחד בקבוצות לפי יכולת, מהגיל הרך ועד אחרי הנישואין. זה שונה מהתקופה שקדמה לה, שבה כל משפחה שכרה מלמד ביתי.
בתלמוד תורה לומדים יותר מ־500 ילדים. יש סניפים בגבעת שאול ובביתר עילית. יש גם כולל אברכים ולימודי הוראה בדברים מקומות.
המבנה הגדול ברחוב יפו הושלם ב־1936 בעיצוב האדריכל דב זוננפלד. הבניין עשוי אבן אדמדמה ונשמר כמבנה היסטורי. ב־2002 הרסו חנויות שבנו כדי להעביר את הרכבת הקלה.
ב־2010 נערכה פרידה היסטורית מהבניין ברחוב יפו. המוסדות עברו זמנית למרכז זווהיל ברחוב שמואל הנביא. במרץ 2011 קנו את מתחם למל ברחוב ישעיהו ועברו לשם.
ב־2019 דווח כי נאמני ההקדש (האחראים על נכסי הקהילה) מכרו נכסים במחירים נמוכים. בית הדין הרבני חקר את העניין. באוגוסט 2023 נקבע כי המבנים הם הקדש ציבורי (נכס ששמור לציבור) ולא ניתן למכור אותם. בית הדין ביטל את המכירות שנעשו בעבר.
תגובות גולשים