ישראל ב"ק (1797, 1874), שנקרא גם דרוקר (שמשמעותו "מדפיס"), היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה־19. הוא החזיר את הדפוס העברי לארץ אחרי הפסקה של יותר ממאתיים שנה. הדפוס כאן פירושו מקום שמדפיס ספרים באמצעות מכונה.
ב"ק נולד בברדיצ'ב ופתח כבר בגיל 19 בית דפוס עברי שפעל תשע שנים. ב־1831 עלה לארץ והתיישב בצפת, שם הקים בית דפוס חדש. לאורך השנים עסק גם ברפואה באופן לא פורמלי, וכאשר חלה המושל אבראהים פאשא, סייע לו ב"ק להחלים. הקשר עם המושל סייע לו בהמשך.
ב־1834, ברכת המושל אפשרה לו להקים יישוב חקלאי על הר ג'רמק (הר מירון). זה היה היישוב הראשון שהקימו עולים יהודיים בעת החדשה. את ניהול המשק מינה לבנו ניסן ב"ק. המשק הצליח למשך כמה שנים, ופי עדויות שכנו בו כ־15 נפשות.
רעידת האדמה בצפת ב־1837 ושינויים פוליטיים ב־1840 הביאו לקריסת היישוב. מהיישוב נותרו שרידים שנקראים היום חרבת ב"ק.
לאחר מכן עלה ב"ק לירושלים. ב־1841 ייסד שם את בית הדפוס העברי הראשון בעיר, אחרי הדפוס של הארמנים בלבד. ב־1843 קיבל ממשה מונטיפיורי מכונת דפוס שנקראה "משאת משה ויהודית". במקביל הצטרף לחוגי החסידים והשתתף בהקמת בית הכנסת תפארת ישראל.
כמדפיס היחיד בירושלים החזיק ב"ק במונופול על הדפוס העברי. מונופול פירושו שליטה כמעט מוחלטת בתחום. בתחילת שנות ה־60 של המאה ה־19 הופיעו מתחרים, ביניהם יואל משה סלומון, והדפסת העיתון "הלבנון" סימנה שינוי.
ב"ק ניסה לעצור את המתחרים וטען שפתיחת דפוסים נוספים פוגעת בפרנסתו ולעתים שאף יש בעיה הלכתית בכך.
ב־1863 החל להוציא יחד עם חתנו ישראל דב פרומקין את העיתון "חבצלת", שראה אור (אם בהפסקות) יותר מארבעים שנה.
נשא שתי נשים, ביילא ורייזא. ליליו היו ילדים (שמות הילדים אינם מפורטים בטקסט).
עמוד מתוך "עבודת הקודש" (1841) של החיד"א הוא הספר הראשון שהודפס על ידי ב"ק בירושלים. מכבש הדפוס "משאת משה ויהודית" מוצג כיום במרכז הבינתחומי הרצליה.
ישראל ב"ק (1797, 1874) היה מדפיס ואיש ציבור. דרוקר פירושו "מדפיס".
ב"ק נולד בברדיצ'ב. כבר בגיל 19 פתח דפוס, מקום שמדפיס ספרים. ב־1831 עלה לארץ והתיישב בצפת. שם הקים בית דפוס נוסף.
הוא גם עזר בטיפול בחולים בלי לימודים רשמיים. המושל אבראהים פאשא הבריא בעזרת סיועו של ב"ק.
ב־1834 הקים יישוב חקלאי על הר ג'רמק, היום הר מירון. זה היה היישוב הראשון של עולים יהודים בעידן החדש. המשק נוהל על ידי בנו ניסן. רעידת אדמה ב־1837 והשינויים השלטוניים פירקו את היישוב. היום נשארה במקום חרבת ב"ק.
ב־1841 עלה ב"ק לירושלים ופתח שם את הדפוס העברי הראשון בעיר. ב־1843 קיבל מכונת דפוס ממשה מונטיפיורי. המכשיר נקרא "משאת משה ויהודית".
ב"ק הצטרף לחסידים ועזר להקים את בית הכנסת תפארת ישראל. בתחילת שנות ה־60 של המאה ה־19 הופיעו דפוסים חדשים בעיר והמצב השתנה.
ב־1863 התחיל להוציא עם חתנו ישראל דב פרומקין את העיתון "חבצלת". העיתון הופיע יותר מארבעים שנה, לא באופן רציף.
אשתו הראשונה היתה ביילא. אחריה נשא את רייזא. לילדים לא ניתנו שמות בטקסט.
הספר הראשון שדפוס זה הוציא בירושלים היה "עבודת הקודש" (1841). מכבש הדפוס של מונטיפיורי מוצג היום במרכז הבינתחומי הרצליה.
תגובות גולשים