רבי ישראל מזמושץ (כ‑1700, י"ז בניסן תקל"ב, 20.4.1772) היה רב ומלומד גליצאי ונחשב לאחד המשכילים המוקדמים.
ישראל בן משה הלוי נולד בבוברקה וגדל בזמושץ'. למד תורה ותלמוד, אך התעניין גם בפילוסופיה (מחשבות על משמעות וקיום), במתמטיקה ובאסטרונומיה (מדע הכוכבים). הוא רכש ידע זה מחיבורים יהודיים של ימי הביניים ונודד בגרמניה כדי ללמוד עוד. בשנות ה‑40 של המאה ה‑18 התיישב בברלין, שם נתמך על ידי דניאל איציג ופייטל היינה אפרים. בין תלמידיו שם היה משה מנדלסון הצעיר, שלמד אצלו פילוסופיה ומתמטיקה. לאחר כמה שנים חזר לפולין ובשנותיו האחרונות חי בברודי. הוא התכתב עם רבנים בני דורו, למשל רבי יעקב עמדן.
מזמושץ' סימל את ההתעוררות לרציונליזם ולמדעים בקרב יהודים במרכז אירופה. הוא התנגד לבורות ולפלפול המוגזם; פלפול הוא ויכוחים תורניים מסובכים. העדיף לימוד בדרך הפשט, פירוש פשוט והבנה ישירה. גם התנגד לתנועת החסידות. במסגרת פעולתו הדפיס ביסניץ את החיבור הפילוסופי "רוח חן" כדי לעודד שוב עיסוק בפילוסופיה הרבנית של ימי הביניים. באותו בית דפוס הודפס גם "מורה נבוכים".
הוא חיבר בין השאר את "נצח ישראל" ו"נזד הדמע" והוציא לאור את "רוח חן".
רבי ישראל מזמושץ חי בערך ב־1700 עד 1772.
נולד בבוברקה וגדל בזמושץ'. למד תורה ותלמוד. הוא אהב גם פילוסופיה (מחשבות על העולם), מתמטיקה ואסטרונומיה (מדע הכוכבים). נסע לגרמניה ללמוד ועבד כמורה. בברלין קיבל עזרה מאנשים בקהילה. אחד מתלמידיו היה משה מנדלסון הצעיר.
אחר כך חזר לפולין ובסוף חייו גר בברודי. הוא רצה שליהודים יהיה עניין במדעים ובשכל. לכן לא תמך בחסידות. גם לא אהב פלפול, ויכוחים תורניים מסובכים, והעדיף הסבר פשוט וברור.
כתב את "נצח ישראל" ואת "נזד הדמע". הדפיס את החיבור "רוח חן". בדפוס ההוא הודפס גם "מורה נבוכים", ספר פילוסופי חשוב.
תגובות גולשים