העיתון הישראלי היה חינמון יומי שהופץ בכל הארץ בין השנים 2006 ל־2008. "חינמון" משמעותו עיתון חינמי, שלא נמכר. זהו החינמון הראשון בישראל שהופץ מדי יום בתפוצה ארצית.
העיתון הוקם על ידי איש העסקים שלמה בן־צבי וקבוצת הירש מדיה. הרעיון נלקח מהחינמון Metro בניו־יורק, שנחלק בחינם בתחנות רכבת. הגיליון הראשון יצא ב־3 בינואר 2006 בשם "ישראלי ניוז". בתחילת פברואר השם קוצר ל"ישראלי", כדי להבהיר שמדובר בעיתון בעברית.
העיתון הופץ בחינם, בדרך כלל פעמיים ביום, בתחנות הרכבת ובתחנות אוטובוס ראשיות. לפעמים הופיעו שתי מהדורות, בוקר וערב. הוא כלל כ־32 עמודים עם מדורים קבועים: חדשות, כלכלה (בשיתוף גלובס, עיתון כלכלי), תרבות, פנאי ותשבצים, טלוויזיה, ספורט ולוח אירועים.
באפריל 2006 נכנסה לחברה בעלות של 50% חברת ניוזקו של שלדון אדלסון, והממונה על הניהול השתנה בעקבות סכסוך משפטי בין אדלסון לבין בן־צבי. המצב המשפטי החליש את העיתון, וגורם זה תפס חלק גדול מהבעיות בהמשך.
מ־2007 החלה ירידה בהכנסות ממודעות פרסומיות (פרסומות), ובעקבות כך ירד מספר העמודים ותפוצתו. מספר העותקים ירד מממוצע שיא של כ־200,000 לכ־50,000 ביום. בנובמבר־דצמבר 2007 נפגע הסכם ההפצה עם רכבת ישראל, ומתחרה חדש בשם "ישראל היום" החל לקבל הפצה בתחנות. בנובמבר 2007 ההפצה הופסקה, ובינואר 2008 העיתון נסגר.
העיתון "ישראלי" היה עיתון חינמי שהופץ בישראל בין 2006 ל־2008. חינמון הוא עיתון שמחולק בלי תשלום.
הרעיון נלקח מעיתון חינמי בניו־יורק. הגיליון הראשון יצא ב־3 בינואר 2006. בתחילה קוראים לו "ישראלי ניוז". מאוחר יותר קיצרו את השם ל"ישראלי".
העיתון חולק בחינם בתחנות רכבת ובתחנות אוטובוס. לפעמים הופיע פעמיים ביום, בבוקר ובערב. הוא הכיל חדשות, מדור כלכלה, תרבות, טלוויזיה וספורט.
באפריל 2006 נכנס משקיע בשם שלדון אדלסון ובכך נוצר סכסוך עם הבעלים של העיתון. הסכסוך פגע בעיתון. ב־2007 פחתו הפרסומות. העיתון הופיע פחות ועדייו ירדה מאוד.
בסוף 2007 ההפצה הופסקה. בתחילת 2008 העיתון נסגר. סביב הסגירה הופיעו גם חינמונים מתחרים שקיבלו הפצה בתחנות הרכבת.
תגובות גולשים