כבאות והצלה לישראל היא הרשות המדינתית האחראית על כיבוי שריפות, מניעת דליקות, חילוץ והצלת לכודים, טיפול בחומרים מסוכנים והצלת נפש ורכוש. לחירום יש לחייג 102 מכל טלפון, והשיחה מועברת למוקד החירום המחוזי.
קבוצות כיבוי ראשונות הוקמו כבר בסוף המאה ה-19 כמתנדבים, בין השאר בזכרון יעקב (1897). לאחר שיטפון בתל אביב ב-1925 הוקם שם גדוד כבאים מתנדבים פורץ דרך. ב-1959 נחקק חוק שירותי הכבאות, שנכנס לתוקף ב-1960 והסדיר את המבנה והתפעול. רפורמות ומחויבות לשינוי עלו שוב לאחר השריפות הגדולות בכרמל ב-1998 וב-2010. בסוף 2012 נחקק חוק שסידר את שירותי הכבאות, וב-8 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה, שאיחדה 24 רשויות מקומיות לשבעה מחוזות מרכזיים.
בשנת 2018 החלה הקמת קריית הכבאות בראשון לציון, שמרכזת משרדי נציבות, יחידת להבה (יחידת חילוצים מורכבים) ומתחמי אימון והכשרה.
מאז 2018 משתתף נציג הכבאות בטקס הדלקת המשואות, כהכרה בתפקידם הציבורי.
הרשות בנויה בדגם דומה למשטרה: היא מחולקת לשבעה מחוזות (צפון, חוף, דן, מרכז, דרום, יהודה ושומרון, וירושלים). בראש כל מחוז עומד מפקד מחוז. תחנות מחולקות לתחנה אזורית (תחנה ראשית) ותחנות משנה קטנות יותר. תחנות המשנה מקצרות את זמן ההגעה לאירוע, ובמידת הצורך מחליטות לבקש סיוע מהתחנה הראשית.
הכשרת הכבאים מתבצעת במכללה הלאומית לכבאות והצלה, שנוסדה ב-1979.
לכל מחוז כפופות תחנות אזוריות ותחנות משנה.
כוחות הכבאות נותנים מענה למגוון אירועים: כיבוי שריפות, חילוץ לכודים, טיפול בחומרים מסוכנים, מניעת דליקות והדרכה לציבור. בעת אירוע רב-ממדי נוהג סיוע הדדי בין הרשויות - זהו נוהל של שיתוף משאבים בין תחנות. תחת אגף המבצעים פועלת יחידת להבה לחילוצים מסובכים.
השירות פעיל 24/7, 365 ימים בשנה. המשמרות עובדות במתכונת של 24 שעות עבודה ו-48 שעות מנוחה. "משמרת" פירושה תקופת עבודה של 24 שעות. מצבת הכוח נקבעת לפי "קו אדום" - הוראה שקובעת את המינימום הנדרש לכל משמרת.
בכל משמרת יש מפקד משמרת המנהל את הצוותים. בעת אירוע הקצין הבכיר ביותר במקום נוטל פיקוד ומחלק משימות לצוותים לפי הסמכה וציוד.
בכל מחוז פועל משל"ט (מרכז שליטה ובקרה). המשל"ט מאויש 24 שעות ומקבל קריאות, מפעיל אזעקות, משגר צוותים ומתאם עם גורמים חיצוניים כמו משטרה ומד"א. "מוקד" הוא מרכז לקבלת הקריאות.
בימי שגרה מתקיימים טיפולים בציוד, אימונים, ניקיון ופעילויות גיבוש. בתחנות יש תנאי לינה ומתקנים בסיסיים לכבאים ששוהים במשמרות.
בראש הרשות עומד נציב כבאות והצלה בדרגת רב-טפסר. יש גם סגן נציב, דובר ורב שירותי הכבאות. ב-אוקטובר 2022 מונתה רחל פיסם לטפסר, והפכה לאישה הבכירה ביותר במערך.
סוגי הכבאיות והציוד משתנים בין תחנות. יש רכבים מיוחדים כמו אופנועי תגובה מהירה, רכבי כיבוי מסילתיים למנהרות ורכבי יערית של קק"ל, שצבעם צהוב ומתאימים ליערות. בדצמבר 2020 נרכשו רכבים דו-תכליתיים למענה במנהרות.
"צופי אש" הם בני נוער בגיל 15, 18 המתנדבים ותומכים בכוחות בכיבוי ובעבודות סיוע. הם עוברים קורס 60 שעות ומקבלים מיגון בסיסי. "כבאים מתנדבים" הם מתנדבים מעל גיל 18, שלעיתים פועלים ביחידות עצמאיות למענה מקומי מהיר.
משנת 2017 משתמשת הרשות במערכת שליטה ובקרה בשם "לפיד", שמנהלת הזנקות צוותים, קבלת מידע על האירוע ומיקום הכבאיות.
סמל הכבאות מציג קסדת כבאי על כלי חילוץ, בתוך מגן דוד ועטוף בעלי זית. לאורך השנים עבר העיצוב עד לצורתו העדכנית. קיימות גם סיכות ועיטורים שמעניקים להוקרה לכבאים ומתנדבים.
כבאות והצלה לישראל דואגת לכיבוי שריפות ולהצלת אנשים ורכוש. בחירום חייגו 102.
הכבאות התחילה כקבוצות מתנדבים מאז 1897. בתל אביב הוקם גדוד כבאים אחרי שיטפון גדול ב-1925. ב-1960 החוק סידר את השירות במדינה. ב-2013 איחדו את השירות לרשות ארצית עם שבעה מחוזות.
יש שבעה מחוזות, כל מחוז כולל תחנה ראשית ותחנות משנה. תחנה ראשית היא תחנת כיבוי גדולה. תחנות המשנה עוזרות להגיע מהר יותר למקום השריפה.
הכבאים עובדים ב"משמרות" של 24 שעות. הם מתאמנים, מטפלים בכלים ושומרים על התחנה. יש להם מקומות לשינה ואוכל בתחנה.
"צופי אש" הם בני נוער בני 15, 18 שעוזרים לכבאים. הם לומדים בקורס קצר ומקבלים ציוד מגן פשוט. יש גם כבאים מתנדבים מעל גיל 18 שעוזרים באזורים מרוחקים.
יש יחידה לשימור חילוצים קשים שנקראת להבה. יש רכבי כיבוי מיוחדים ליערות, שנקראים "יערית". משתמשים גם באופנועים ליציאה מהירה ובכבאיות מיוחדות למנהרות.
בכל מחוז יש מרכז שליטה שמקבל שיחות ומושך צוותים לאירוע. המרכז עובד תמיד, גם בלילה.
סמל הכבאות מראה קסדה וכלי חילוץ בתוך מגן דוד. הצבע האדום קשור בדרך כלל לכבאים.
תגובות גולשים