כביש הנפט

כביש הנפט הוא כביש אספלט פרטי ברמת הגולן, באורך כ־47 ק"מ, שמתחיל בקרבת גבול סוריה ליד הר פרס ומסתיים בקרבת גבול לבנון ליד הכפר ע'ג'ר. שמו נגזר מהנוכחות של צינור הנפט הטרנס־ערבי לאורך התוואי.

צינור הנפט הטרנס־ערבי (pipeline, צינור גדול להובלת נפט) נמתח כ־1,214 ק"מ מקייסוימה שבערב הסעודית עד נמל צידון בלבנון. אחרי מלחמת ששת הימים שלטה ישראל על קטע של כ־47 ק"מ בצפון הצינור, אך הצינור הפסיק לפעול מאוחר יותר. ב־1969 פוצץ צינור באזור ע'ג'ר, וזה גרם לשפיכת נפט לנחלים. אירועים נוספים פגעו בתפקוד הצינור, וב־1976 הופסקה פעולתו ברמת הגולן. כיום משתמשים בחלק מהצינור להובלת מים מקידוחים בגולן.

הכביש נבנה כשביל שירות לאורך הצינור. בתוך תחומי ישראל אורכו המוכר הוא כ־45 ק"מ; שני קילומטרים מדרומו נהרסו בהקמת קו גבול עם סוריה, וקטע של כ־4 ק"מ בצפון מזוהה לעתים ככביש 999. מאחר שמדובר בכביש פרטי, הוא לא מקבל מספר רשמי מטעם רשות הדרכים.

במפת הקוד רענן של צה"ל הכביש נקרא "ציר מחזה". קטע בין צומת קשת וצומת רוויה משתרע בשטח אש, ולכן יש לתאם נסיעה בו מול הרשויות הצבאיות.

בשנת 2015 ביצעה רשות הטבע והגנים עבודות שיפוץ על הקטע שבין צומת רוויה לצומת בניאס. הקטע הזה שופץ והותאם לנסיעה בכל סוגי כלי הרכב. במהלך השיקום הוקמו ארבעה מצפורים לאורך הדרך, והוסרו גדרות במספר מקומות כדי לפתוח מסדרון אקולוגי, מעבר בטבע שמחבר בתי גידול ונותן לחיות להתמצא ולנדוד.

כביש הנפט הוא דרך פרטית ברמת הגולן. אורך הכביש כ־47 ק"מ. הוא מתחיל ליד גבול סוריה ומסתיים ליד גבול לבנון. השם מגיע כי לידו עובר צינור נפט. צינור הוא צינור גדול שמעביר נפט, דלק שמוצא בארץ.

הצינור הזה היה ארוך מאוד, ממקומות בערב הסעודית ועד לבנון. בעבר פגעו בו והפסיקו להשתמש בו ברמת הגולן. היום משתמשים בו בחלקים להעברת מים מקידוחים.

הכביש נבנה כדי לשמור על הצינור ולעבור לידו. חלקים מהכביש בתוך ישראל הם כ־45 ק"מ. יש קטעים שצריכים אישור של הצבא לפני שנוסעים בהם. ב־2015 שיפצו קטע מהכביש. הוסיפו שם ארבעה מצפורים, מקומות יפים עצרו כדי לצפות בנוף. גם פתחו מסדרון אקולוגי כדי לעזור לחיות לנוע בטבע.