כביש 1 הוא כביש מהיר בישראל באורך כ־96 קילומטר. החלק המערבי מחבר בין תל אביב-יפו לירושלים ונקרא גם "כביש ירושלים, תל אביב". החלק המזרחי ממשיך מירושלים למעלה אדומים וליריחו דרך מדבר יהודה ובקעת הירדן, ונקרא "כביש ירושלים, יריחו". חלק מהקו משולב ברשת הכבישים הערבית הבינלאומית כמקטע M40.
הכביש משתנה ברוחבו לאורך המסלול. בחלקים מרכזיים יש שלושה נתיבים לכל כיוון; ברובו יש שני נתיבים לכל כיוון. יש קטעים צרירים עם נתיב אחד לכל כיוון וללא הפרדה. "מחלף" מציין נקודת מפגש עם נתיב עלייה וירידה, כלומר צומת ברמה מעל או מתחת לכביש.
בשנים האחרונות הוקמו וחודשו מחלפים רבים כדי לשפר את הזרימה. כמה מחלפים בולטים נפתחו כבר בשנות ה־70 (כמו הראל ולטרון), והשלמת מחלפים ומעברונים נמשכה עד שנות ה־2000. בעשור השני של המאה ה־21 בוצעו שני פרויקטים חשובים סמוך לכביש: מסילת רכבת מהירה לירושלים שחוצה את הכביש שלוש פעמים, ושדרוג הדרך בקטע שבין מחלף שער הגיא למוצא.
בחלקו המזרחי הכביש מחבר את ירושלים עם מעלה אדומים וים המלח, ומסתיים בצומת בית הערבה מול כביש 90. ממש מצומת זה ממשיך קטע סגור לציבור קצר, המשמש את צה"ל, ומוביל לשטח הגשר ההרוס של עבדלאה; מעבר לנהר הירדן יש המשך של הדרך.
מקור התוואי מגיע מהכביש שנבנה בתקופת המנדט, ותוואי הדרך היה תלול ומפותל: בערך ירידה של כ־1,100 מטרים על פני כ־40 קילומטר. בתקופת השלטון הירדני שופרו קטעים רבים ונבנו מקטעים חדשים שמקצרים את העקמומיות. בתחילת המאה ה־21 בוצעו הרחבות והפיכתם של מקטעים לדו‑נתיביים. היו מחלוקות על הרחבות מסוימות, בעיקר בגלל השפעה על אוכלוסיות מקומיות.
שיפורים נוספים כללו המרת צמתים למחלפים (כמו רמת שלמה) וחציבה של מנהרות תחת צמתים עירוניים, כדי לאפשר נסיעה רציפה ולצמצם פקקים.
הקטע הזה מייצג את העלייה ההיסטורית לירושלים דרך שער הגיא ולטרון. בתחילת המאה ה־20 הכביש היה באיכות נמוכה והיה מסוכן יותר לנסיעה. בתקופות של אי־שקט נסעו שיירות בליווי שוטרים או חיילים. בהמשך נבנו מבצרים ותחנות משטרה ליד הכביש. במהלך השנים נעשה פיתוח והרחבה של התוואי, ובאמצע המאה ה־20 נבנו מעקפים וכבישים עוקפים לשיפור התנועה.
בתקופות המלחמות השתנה השימוש בכביש: נבנו דרכים עוקפות זמניות כמו "דרך בורמה" כדי לאפשר מעבר בטוח יותר. רק לאחר מלחמת ששת הימים נפתחו חלקים מסוימים לתנועה רגילה.
בשנות ה־60 החל תכנון והרחבה לכביש דו‑מסלולי ומהיר. ב־1970 נפתח קטע ראשוני בין גנות לנמל התעופה. בשנות ה־70 נבנה קטע חדש מהיר דרך לטרון, והקטע המלא עד שער הגיא הושלם והוכרז ככביש מהיר לקראת סוף העשור. באוגוסט 1979 נחנך הקטע כולו באופן רשמי. בשנות ה־80 חוברו נתיבי איילון לכביש 1, והחיבור הפך את הכביש להמשך ישיר של מסילת התנועה מתל‑אביב.
בשנת 2007 נבנה קטע בעמק הארזים שמקשר בין מחלפי שער מוריה ויגאל ידין. קטע זה מוכר בתוכניות כ"כביש 9" וב־2014 נקרא "דרך יצחק שמיר". הקטע הישן סומן ככביש 333.
החל מ־2010 אושרה תוכנית שדרוג גדולה של כביש 1 (2011, 2016). במסגרתה הוגבה הכביש, נוסף נתיב לכל כיוון, נבנו מחלפים חדשים ומנהרה תחת הקסטל, וניתנו פתרונות אקולוגיים. עלות הפרויקט הוערכה בכ־2.35 מיליארד שקל. גשרים ומנהרות חדשים הושלמו בעשור הנוכחי, כולל מנהרות הראל וגשר מוצא שנחנכו ב־2017, מה שהפחית עליות וירידות חדות בדרך.
בחלקו המערבי נבנה נתיב מהיר (נתיב אגרה) בינואר 2011. הנתיב מיועד לתחבורה ציבורית ולרכבים שמשלמים תמורת הנסיעה בו. ב־2013 הועלתה המהירות המותרת בקטע מרכזי ל־110 קמ"ש. בהמשך נמסרו שינויים בסימון נתיבים בקטעים מסוימים, שהשפיעו על המהירות המותרת וייעוד הנתיבים. פרויקטים של הוספת מסילות רכבת ושינוי תוואי הכביש בצפון הכביש החלו בסוף העשור השני והמשיכו להיערכות ב־2021.
אחרית דבר: הקווים החדשים, המחלפים והגשרים שונו והותאמו לאורך השנים כדי לשפר את הבטיחות והזרימה. הכביש ממשיך לשמש כעורף תחבורתי חשוב בין מרכז הארץ לירושלים, לים המלח ולמזרח הארץ.
כביש 1 הוא כביש ארוך בישראל. אורכו כ־96 קילומטר. החלק המערבי מחבר בין תל אביב לירושלים. החלק המזרחי ממשיך מירושלים לים המלח וליריחו.
הכביש עובר ליד נמל התעופה בן‑גוריון. חלקים ממנו ישרים ומהירים. בחלקים אחרים יש שניים או שלושה נתיבים לכל כיוון. יש גם קטע צר עם נתיב אחד לכל כיוון.
הכביש שודרג לאורך השנים. בנו עליו מחלפים (מחלף = צומת מעל הכביש) וכתבו נתיבים חדשים. הוסיפו גם מנהרות וגשרים. ב־2011 נפתח נתיב מהיר לתחבורה ציבורית ולמי שמשלם אגרה.
במזרח הכביש יורד מירושלים אל הים המלח ואל יריחו. חלק קטן ליד הצומת נעשה סגור לשימוש אזרחי ומשמש את צה"ל. הדרך המקורית הייתה תלולה ומפותלת.
חלק זה הוא הדרך ההיסטורית לירושלים דרך שער הגיא ולטרון. פעם הוא היה קשה ובטיחותי פחות. בנו דרכים עוקפות ושיפרו את הכביש עם השנים.
בשנים האחרונות בנו קטע חדש בעמק הארזים. קראו לו "דרך יצחק שמיר". ביצעו פרויקט גדול לשדרוג הכביש בין 2011 ל־2016. הוסיפו נתיבים, מחלפים, מנהרה וגשרים. הפרויקט עזר להפחית פקקים ולשפר את הנסיעה.
תגובות גולשים