כבל תקשורת תת-ימי הוא כבל שמונח על קרקעית הים כדי לחבר בין שתי נקודות שאין חיבור נוח ביבשה.
הכבל התת-ימי הראשון הונח בין אנגליה לצרפת בשנות ה-50 של המאה ה-19 והעביר טלגרף. הטלגרף הוא מכשיר לשליחת הודעות קצרות. הכבל ההתחלתי נקרע בקרוב לאחר ההנחה, ובשנים הבאות פותחו כבלים חזקים יותר עם מספר גידים.
לפני סיבים אופטיים השתמשו בכבלי נחושת וקואקסיאליים. כבל קואקסיאלי הוא כבל עם גיד מרכזי ומעטפת חיצונית. מידע הועבר בשיטות כמו FDM (חלוקת תדרים), ו-TDM (חילוק בזמן), שיטות שמחלקות את הקיבולת כדי לשלוח יותר נתונים בו זמנית.
מאוחר יותר עברו לסיבים אופטיים. סיבים אופטיים הם חוטי זכוכית או פלסטיק שמעבירים אור איתו מועבר מידע. הם מעבירים הרבה יותר נתונים מאשר נחושת. בדרך כלל מציבים משחזרים לאורך הכבל; משחזר הוא יחידת חיזוק שמחזירה את האות לרמה טובה. המשחזרים מוזנים בחשמל מקצות הכבל ביבשה.
כבלים תת-ימיים משמשים היום לתעבורת אינטרנט בינלאומית. ישראל מחוברת לאירופה ואמריקה דרך כמה כבלים, כולל כבלי בזק ו-C.I.O.S וכן כבלי "מד נאוטילוס" וטמרס טלקום.
החלופה היחידה בהיקף גדול היא לוויינים. לוויינים עולים לשידור לראש האטמוספירה וגורמים לעיכוב (לייטנסי). כבלים תת-ימיים קצרים יותר ולכן מהירים יותר ולרוב אמינים יותר. לפעמים בגלל זאת ניתן להעביר מידע לא מוצפן על גבי הכבלים, אבל זה תלוי בסיכונים ובמדיניות.
בנוסף לתקשורת נעשה גם שימוש בכבלים תת-ימיים להעברת חשמל. אפשר גם להניח כבלים קטנים בתוך בריכות חקלאיות לפי צורך.
עם המצאת הטלגרף גדל הצורך בכבלים שיחצו ימים ואוקיינוסים. בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-19 ניסו ליצר כבלים עם בידוד טוב יותר. חומר הבידוד שזכה לשימוש הוא גוטה-פרצ'ה, לטקס טבעי שהתגלה כבודד טוב וכך שיפר את הצלחת הכבלים התת-ימיים.
במאה ה-19 התגבר הצורך במסרים מהירים בין אירופה לאמריקה. סיירוס פילד יזם פרויקט להנחת כבל אטלנטי ארוך. הניסיונות הראשונים נכשלו לעתים רבות, וחוקרים כמו ויליאם תומסון (תומסון) גילו שהאות נחלש לאורך כבל ארוך. בעיות אלו הובילו לניסיונות נוספים עד שהכבל הונח בהצלחה ב-1866. מאז הונחו כבלים שמקשרים בין היבשות באופן קבוע.
ב-1859 הוקמה ועדה שבחנה כישלונות של ניסיונות העבר. הוועדה הדגישה את חשיבות השילוב בין מדע לפרקטיקה. הדו"ח שלה הוביל לפיתוח תקנים חשמליים ולשיפור שיטות הבנייה והבדיקה של כבלים.
בשנים האחרונות אירעו תקריות של חבלה בכבלים תת-ימיים. פגיעה בכבלים יכולה להשבית כלכלות ולפגוע בשירותי אינטרנט ובבנקאות. חבלות כאלה קורות לעתים במים בינלאומיים, שם קשה לאכוף חוק. יש גם טענות לריגול סביב פעולות אלו, על פי חקירות של גופי מודיעין ספנות.
כבל תקשורת תת-ימי הוא כבל שמונח על קרקעית הים. הוא מחבר בין מקומות ארוכים.
הכבלים הראשונים הונחו במאה ה-19 ושלחו הודעות בטלגרף. טלגרף זהו כלי לשליחת הודעות קצרות.
בימים עברו השתמשו בכבלים מנחושת. היום משתמשים בסיבים אופטיים. סיב אופטי הוא חוט זכוכית שקורא אור עם מידע.
בתוך הכבל יש לפעמים משחזרים. משחזרים הם מכשירים שמחזקים את האות בזמן שהוא נוסע.
כבלים תת-ימיים מעבירים את רוב האינטרנט בין יבשות. לוויינים גם מעבירים מידע, אבל הכבלים בדרך כלל מהירים יותר.
ישראל מחוברת לאירופה ואמריקה באמצעות כמה כבלים תת-ימיים.
רבים רצו לחבר את אירופה לאמריקה. ניסיונות רבים נכשלו. רק בשנת 1866 הצליחו להניח כבל שקישר בין היבשות.
לפעמים יש פגיעות בכבלים. זה מקשה על אינטרנט ושירותים אחרים. מדינות ובודקים חוקרים את הבעיה בעדינות.
תגובות גולשים