כבשן הוא תא סגור ומבודד שמיועד לחימום ושריפה בטמפרטורות גבוהות. משתמשים בו להיתוך ולעיבוד חומרים, בעיקר מתכות. קרמטוריום (משרפה) הוא סוג כבשן לשריפת גוויות.
תנור רם הוא כבשן תעשייתי שמפיק יצקת מברזל. יצקת היא חומר עשיר בברזל ושבו יותר מ-2% פחמן. מיצקת הזו משמשת להמשך עיבוד בפלדה ובברזל בתנורים אחרים.
גוף התנור מתחמם לכ-1200, 1300 מעלות צלזיוס. יש לו פתח עליון להטלת עופרת הברזל והדלק, פתח לאוויר, פתח להוצאת סיגים (פסולת מותכת) ופתח להוצאת היצקת. החימום נעשה בשריפת פחם, כשהאוויר מוזרם בעזרת משאבה.
אוויר מוזרם בתחתית התנור. בתחתית מונחת עפרת ברזל, חומר שמכיל ברזל וחמצן. מלמעלה מוסיפים אבקת פחם (פחמן כמעט טהור) ואבן גיר גרוסה. אבן הגיר עוזרת להפריד חומרים לא רצויים, כמו צורן (יסוד כימי). העיבוד מביא להפקת יצקת וברזל.
הנרי בסמר פיתח ב-1855 תהליך שבזרק אוויר בלחץ לתוך ברזל מותך. האוויר בוער בפחמן שבברזל והוריד את תכולת הפחמן. כשהעשן הראה כי תכולת הפחמן היא כ-1%, מקובל כפלדה, הפסיקו את הזרמת האוויר והיציקה יצאה מהכור. התהליך ארך כ-20 דקות. בסמר הוריד מאוד את מחיר הפלדה, בהתחלה פי עשרה, ואחר כך עלות ההפקה ירדה עד כדי כ-1/60 ממחירו לפני כן. במאה ה-20 השימוש בבסמר פחת, כי דרישות הייצור דרשו שליטה מדויקת מאוד על תכולת פחמן וסגסוגות, ודברים אלה קשה להשיג במהירות של בסמר. בכל זאת, ההוזלה במחיר הפלדה אפשרה בניית גורדי שחקים וגשרים גדולים ושינתה את התעשייה והלחימה.
הכבשן מוזכר בתנ"ך כמשהו שמעלה עשן רב ושצובר פיח. כבשנים להפקת ברזל נמצאו בסין מהמאה ה-1 לפנה"ס, ובסין הופק ברזל כבר במאה ה-5 לפנה"ס. ברזל שימש עמים עתיקים כמו היוונים והרומאים, אבל הפקתו היתה מסובכת ויקרה יחסית לעת החדשה.
כבשן הוא חדר קטן וחם מאוד. משתמשים בו כדי להמיס מתכות. קרמטוריום הוא כבשן שמיועד לשריפת גוויות (גופות).
תנור רם מייצר יצקת. יצקת היא תערובת של ברזל ופחמן. אחרי זה אפשר לעשות ממנה פלדה.
תנור כזה מתחמם מאוד, כ-1200, 1300 מעלות צלזיוס. יש פתח עליון לשים את העפרה והפחם. יש פתח לאוויר שמזרים חמצן לשריפה. יש פתח להוציא את הפסולת ופתח להוציא את היצקת.
מזרים אוויר מלמטה. בתחתית יש עפרת ברזל (אבנים עם ברזל). שופכים מלמעלה אבקת פחם (פחמן) ואבן גיר. אבן הגיר עוזרת להוציא חומר לא רצוי שנקרא צורן.
הנרי בסמר המציא ב-1855 שיטה שבה שופכים אוויר לתוך ברזל מותך. האוויר שורף חלק מהפחמן והופך את הברזל לפלדה. השיטה היתה מהירה וזולה הרבה יותר. זה עזר לבנות בניינים גבוהים וגשרים גדולים והשפיע על תעשיות רבות.
הכבשן מוזכר בתנ"ך כמשהו שמעלה עשן ופיח. בסין נמצאו כבשנים מהמאה ה-1 לפנה"ס. בסין גם הפיקו ברזל כבר מהמאות הקדומות יותר. עמים כמו היוונים והרומאים השתמשו בברזל.
תגובות גולשים