כוכב לכת

כוכב לכת (מיוונית: Πλανήτης, "נודד") הוא גוף שמיים שאינו כוכב. לפי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי (IAU) כוכב לכת במערכת השמש צריך להיות במסלול יציב סביב השמש, בעל מסה מספקת כדי שהמשיכה שלו תעצב אותו לכדור, ולפנות את מסלולו מגופים אחרים בגודל דומה. מחוץ למערכת השמש ההגדרה כוללת מסלול סביב כוכב ואת מגבלת המסה שמתחת לה לא מתרחשות תגובות גרעיניות של דאוטריום (מיזוג גרעיני של סוג מימן).

כוכבי הלכת אינם פולטים אור כמו השמש, כי אין בהם מספיק מיזוג גרעיני. הם נראים מאירים כי אור השמש נשבר או מוחזר מהם.


במערכת השמש יש שלושה סוגי גופים עיקריים: כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסים וגופים קטנים (כמו אסטרואידים ושביטים). לפי ההגדרה הנוכחית יש שמונה כוכבי לכת: ארבעה כוכבי לכת ארציים (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים) וארבעת ענקי הגז (צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון). פלוטו הוסב למעמד כוכב לכת ננסי.


בעבר ראו את כדור הארץ במרכז (מודל גאוצנטרי). המודל ההליוצנטרי של השמש במרכז הפך מתקבל לתיאור מדעי והקל על חיזוי מיקום כוכבי הלכת. עם המצאת הטלסקופ נחשפו גופים חדשים: תחילה מספר גופים הוגדרו ככוכבי לכת, ואז הוגדרו כ'אסטרואידים' כשהתגלה שיש עוד גופים דומים.

גילוי פלוטו ב-1930 נתפס אז ככוכב לכת נוסף, אך גילויים מאוחרים יותר של גופים רחוקים דחפו את הדיון. ב-2006 נקבעה ההגדרה הנוכחית של כוכב לכת והוכנס המושג "כוכב לכת ננסי". מאז נשמרים שינויים בתיאור ובסיווג כשמגלים גופים חדשים. הועלתה גם היפותזה על כוכב לכת תשיעי.


שמות כוכבי הלכת במערב מבוססים על אלים יווניים ורומיים. השמות שהשתרשו הם בעיקר הרומיים, ולכן אנחנו משתמשים בהם היום.


כוכבי הלכת סובבים סביב השמש ונעים בכיוון ההפוך לשעון אם מסתכלים מהקטב הצפוני של השמש. משך סיבוב סביב השמש נקרא שנה; משך סיבוב סביב הציר נקרא יום. תקופות ההקפה תלויות במרחק מהשמש: ככל שהמרחק גדול יותר, מסלול הארוך יותר והשנה ארוכה יותר.

לכוכבי לכת יש גם נטיית ציר (Axial Tilt), כלומר הזווית ביחס למישור מסלולם. נטיית הציר משפיעה על העונות. לדוגמה, צדק כמעט ולא משתנה עונתית, בעוד אורנוס מוטה כמעט על צידו.

תופעות תנועת כוכבי הלכת בשמיים כוללות גלישה קדומית (תנועה איטית מזרחה לאורך לילה אחרי לילה) ולעתים נסיגה (תנועה מערבה תקופתית) שנצפתה עוד מהעת העתיקה.


כוכב לכת חוץ-שמשי (Exoplanet) הוא כוכב לכת שמקיף כוכב שאינו השמש. עד תחילת העשור השני של המאה ה-21 אושרו אלפי כוכבי לכת חוץ-שמשיים. לוויינים וקבוצות כמו COROT וקפלר חיפשו וגילו מאות ומאות כוכבי לכת, עם ריבוי סוגים, ככאלו הדומים לנפטון, לכוכבי לכת סלעיים או לענקי גז.


כוכבי לכת ננסים הוגדרו ב-2006 כדי לכלול גופים גדולים יותר מהאסטרואידים אך שלא מנקים את מסלולם. כמה גופים מוכרים בסיווג זה הם פלוטו ואריס.

(תצפית חשובה מ-2025 תיעדה שלבים ראשונים ביצירת כוכבי לכת סביב שמש צעירה, בסביבת הכוכב HOPS-315, דמוי שמש שלפני כ־4.5 מיליארד שנים.)

כוכב לכת הוא גוף שמיים שאיננו כוכב. הוא מקיף כוכב במסלול (הדרך שבה הוא נע סביב הכוכב). כוכבי לכת לא מפיצים אור משלהם. הם מאירים כי אור הכוכב נכנס ויוצא מהם.


במערכת השמש יש שלוש קבוצות עיקריות: כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסים (גופים קטנים יותר) ואסטרואידים (סלעים בחלל). יש שמונה כוכבי לכת מוכרים. ארבעה מהם הם סלעיים: כדור הארץ ומאדים בין היתר. ארבעת האחרים הם ענקי גז: צדק ושבתאי בין היתר. פלוטו הפך לכוכב לכת ננסי.


כמעט כל האנשים העתיקים חשבו שהארץ עומדת במרכז. למדענים אחר כך שהשמש באמצע והכוכבים עוברים סביבה. עם טלסקופים גילו גופים חדשים והחליטו איך לקרוא להם. ב-2006 הוסיפו את הקטגוריה "כוכב לכת ננסי" כדי להבדיל דברים קטנים.


יום הוא זמן שבו כוכב לכת מסתובב סביב עצמו. שנה היא זמן שבו הוא מקיף את השמש. ככל שכוכב לכת רחוק יותר מהשמש, השנה ארוכה יותר. נטיית ציר (הזווית של הכוכב) גורמת לעונות.


יש כוכבי לכת המקיפים כוכבים אחרים, לא את השמש. מחקרים גדולים כמו קפלר מצאו הרבה מהם. הם באים בגדלים שונים.


כוכבי לכת ננסיים הם גופים גדולים אך קטנים מכוכבי לכת רגילים. דוגמה היא פלוטו.

(בשנת 2025 ראו לראשונה איך כוכבי לכת מתחילים להיווצר סביב שמש צעירה בשם HOPS-315.)