''כופר היישוב'' הייתה מגבית שנועדה לממן את ביטחון היישוב, ופעלה עד קום המדינה.
הרעיון הוצע בידי הוועד הלאומי ב-24 ביולי 1938, והוזכר גם ב-25 ביולי 1938. המגבית נוסדה כדי לכסות הוצאות כבדות של הנהגת היישוב (ההנהלה הציבורית של הקהילות היהודיות) וארגון ההגנה (ארגון צבאי יהודי) בתקופת מאורעות תרצ"ו, תרצ"ט.
המימון נעשה בעיקר באמצעות הטלת מיסים עקיפים. "מס עקיף" פירושו תוספת על מחירים של מוצרים או שירותים. דוגמאות היו תעריפים על נסיעות בתחבורה הציבורית, על סיגריות ועל כניסה לבתי עינוגים. נוסף על כך הוטבע מטבע פח שערכו חצי מיל, ששימש כתחליף לכסף רשמי.
בשנים מסוימות הוטלו גם מיסים ישירים. בשנת 1940 הוטל "מס חירום" וב-1942 הוטלה "מגבית ההתגייסות", שאותן כונו מיסים ישירים, כלומר תשלומים ישירים מאזרחים.
תשלום המס העקיף אותר על ידי בולים שהונפקו כאישור. היו קבוצות שהתנגדו למגבית. למשל, הרוויזיוניסטים תמכו במקום זאת בקרן תל חי, ואנשי העדה החרדית נמנעו מתרומה או נתנו חלקית.
המגבית בוטלה עם הקמת מדינת ישראל. שם זה נותר בחלק מהמקומות: כיכר העצמאות ברמת גן נקראה בעבר "כיכר כופר היישוב", משום שמשרד המנהלת עמד שם והוצב שלט גדול.
נשמרו פריטים שקשורים למגבית, כגון מטבע חצי מיל, בולים, קבלות וכרטיסים שעליהם הוספו תשלומי המגבית.
"כופר היישוב" היה איסוף כסף לעזרת ביטחון היישוב היהודי.
הרעיון עלה ב-24 ביולי 1938. המטרה הייתה לשלם על הגנה והכשרת לוחמים. זה היה בזמן מאורעות בשנים תרצ"ו, תרצ"ט.
הכסף נאסף בעיקר על ידי תוספת מחיר על דברים. זו תוספת שנקראת "מס עקיף". למשל על נסיעות באוטובוס, על סיגריות, ועל כניסה למקומות שעושים בהם שמחה. גם הוטבע מטבע פח בשם חצי מיל. המטבע שימש במקום כסף רגיל.
בשנים 1940 ו-1942 הוטלו גם תשלומים ישירים. תשלום לעיתים הוכח עם בולים של המגבית.
חלקים מהאוכלוסייה סירבו לתת כסף. המגבית הפסיקה כשהוקמה מדינת ישראל.
יש מקום ברמת גן שלקחו לו את השם "כיכר כופר היישוב". עוד נשארו פריטים כמו מטבעות, בולים וקבלות.
תגובות גולשים