כורדים

כורדים (בכורדית: کورد / Kurd) הם קבוצה אתנית ממשפחת העמים האיראנים. מספרם מוערך בכ־25, 40 מיליון איש. רובם חיים בטורקיה, איראן, עיראק וסוריה. ברובם הם מוסלמים, ויש גם יזידים ונוצרים ומיעוטים דתיים אחרים.

הכורדים רואים עצמם כצאצאים של המָדַי (אימפריה איראנית עתיקה) ומשתייכים לעמים האיראנים. באזורם שלטו לאורך ההיסטוריה שושלות ואימפריות רבות. במאות ה־10, 11 קמו מדינות כורדיות מקומיות חשובות, אך בהמשך האזור חובר למדינות גדולות יותר.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הובטחה להם אוטונומיה בהסכם סוור (1920), אך בהמשך ההסכמים הבינלאומיים לא יישמו את ההבטחה. מדינות כמו טורקיה, איראן, עיראק וסוריה לא הסכימו להקמת מדינה כורדית עצמאית.

רוב הכורדים הם מוסלמים (כ־86% בהערכות שונות). מבין המוסלמים יש רוב סוני, ויש מיעוטים שיעים ואלווים. בנוסף קיימים יזידים ונוצרים וכורדים יהודים שהיגרו ברבות השנים.

אזור המחיה המסורתי של הכורדים נקרא כורדיסטן. הוא מחולק כיום בין דרום־מזרח טורקיה, מערב איראן, צפון עיראק, צפון־מזרח סוריה ולעתים חלקים בארמניה וגאורגיה.

בטורקיה חיים כ־14, 20 מיליון כורדים (כ־17%, 24% מאוכלוסיית המדינה). במשך שנים רבות הוטלו הגבלות על תרבות ושפה כורדית. דיבור בציבור בשפה כורדית והופעות מסורתיות הוגבלו. בשנים האחרונות יש סימנים לשינויים מדיניים חלקיים.

באיראן חיים כ־8, 12 מיליון כורדים (כ־10%, 14%). גם שם קיימות תקופות של דיכוי תרבותי וסכסוכים בין כוחות כורדיים לממשל. איראן הייתה מקלט לפליטים כורדים ממדינות אחרות בזמן משברים.

פיילים הם קבוצה כורדית שנאבקה ונוסתה לנוס בשל גלות וגירושים מעיראק לשנות ה־70 וה־80. רבים סבלו ותושבים רבים היגרו למערב.

בעיראק חיים כ־5.6, 8.5 מיליון כורדים (כ־14%, 22%). בשנים 1991 ו־2003 אירעו מרידות ודיכויים קשים, כולל גל פליטים גדול. לאחר נפילת שלטון סדאם חוסיין זכו הכורדים בעיראק לאוטונומיה רחבה יותר וכוחות פשמרגה משמשים ככוח ביטחון מקומי.

ב־2017 ערכו הכורדים בעיראק משאל עם על עצמאות. כ־93% מהמצביעים תמכו בעצמאות, אך תגובות ממדינות שכנות גרמו להחזרת אזורים רבים לשליטה עיראקית.

בסוריה חיים כ־מיליון עד שני מיליון כורדים (כ־10% מהאוכלוסייה). במשך שנים נאסרה פעילות כורדית בשלטון אסד. מאז מלחמת האזרחים הכריזו כורדי סוריה על אוטונומיה ב־2013, ונלחמו גם בדאעש ובכוחות טורקיה.

החורנעות הפוליטית והכלכלית הובילה לגלי הגירה כורדית. יש קהילות גדולות באירופה, בצפון אמריקה ובמדינות שכנות. מהגרים רבים מתמודדים עם קשיי קליטה, תעסוקה ודיור, ובנו מוסדות קהילתיים ושירותים שיעזרו לתמיכה ולארגון.

כורדים (בכורדית: Kurd) הם עם של כ־25, 40 מיליון אנשים. רובם גרים בטורקיה, איראן, עיראק וסוריה. רובם מוסלמים. יש גם יזידים ונוצרים.

הכורדים גרים באזור ישן שנקרא כורדיסטן. הם רואים עצמם צאצאי ממלכה בשם מדי. במשך שנים שלטו באזור שושלות שונות.

הם רוצים מדינה משלהם בשם כורדיסטן. אחרי מלחמת העולם הראשונה היו הבטחות, אבל המדינות באזור לא אפשרו זאת.

בטורקיה חיים מיליונים כורדים. שם היו איסורים על שימוש בשפה ובבגדים מסורתיים. באיראן גם רבים מהכורדים רוצים חופש תרבותי יותר.

בעיראק יש כמה מיליוני כורדים. הם סבלו מדיכוי וברחו פעמים רבות. אחרי 2003 הם קיבלו אזור אוטונומי משלהם. ב־2017 ערכו משאל עם על עצמאות. רוב המצביעים רצו עצמאות, אבל זה לא קרה.

בסוריה חיים גם כורדים. לפני המלחמה הם לא קיבלו אזרחות מלאה. במלחמה חלקם הכריזו על אוטונומיה ונלחמו בדאעש ובכוחות אחרים.

הרבה כורדים עזבו לחו״ל בגלל קשיים. יש קהילות כורדיות באירופה ובאמריקה. הקהילות הללו עוזרות זו לזו ללמוד ולעבוד במקום החדש.