כיסא חשמלי הוא מתקן ששימש בארצות הברית במאה ה-20 להוצאה להורג של אסירים שנידונו למוות. השימוש בו החל בסוף המאה ה-19 ופחת עם כניסת זריקת הרעל במאה ה-20, 21. גם בפיליפינים נעשה בו שימוש.
הכיסא המעשי הומצא על ידי הרולד בראון, עובד של תומאס אדיסון. בראון ותומכיו ניסו להראות שזרם חילופין (חשמל שמשנה כיוון) מתאים להוצאה להורג. זה נעשה במסגרת ה"מלחמת הזרמים", התחרות בין זרם חילופין לזרם ישר (חשמל בכיוון קבוע). במהלך הניסויים הוחשמו בעלי חיים וכמה הדגמות נערכו בפני התקשורת.
ב-1889 אימצה ועדה מדינתית בניו יורק את הכיסא החשמלי כדי להחליף את התלייה. ההוצאה להורג הראשונה בכיסא החשמלי התקיימה ב-6 באוגוסט 1890, כאשר ויליאם קמלר הוצא להורג. האישה הראשונה שהוצאה בכיסא הייתה מרתה פלייס ב-1899. הכיסא נשאר שיטה מובילה עד אמצע שנות השמונים, למרות עליית תא הגז ודן שימוש בזריקות הרעל.
האסיר נשען ונקשר על הכיסא. אלקטרודה (חלק שמעביר חשמל) מחוברת לראשו, ואלקטרודה שנייה מחוברת לרגלו. הפעולה מכניסה זרם חשמל בגוף לעיתים מספר פעמים. בתחילה שימשו מתחים גבוהים, כ-2,000 וולט, כדי לשבור את התנגדות העור ולגרום לאיבוד הכרה באופן תיאורטי. הזרם שהועבר בגוף היה בסביבות 8 אמפר. החשמל חימם את הגוף ונזק לאיברים הפנימיים דווח.
בפועל, דווחו מקרים קשים: שריפות באזור הראש, שנאים שנשרפו, ואסירים שזעקו מכאב. מקרה ידוע הוא ניסיון ההוצאה להורג של וילי פרנסיס ב-1946, שבו הכיסא הותקן לא כהלכה וההוצאה להורג נכשלת. לאחר מכת הזרם הראשונית נידונים איבדו שליטה על שרירים וסוגרים, ולכן כיסאות מודרניים רופדו וצוידו בחגורות בטיחות.
המעבר לזריקת רעל החל לגדול מאז שטקסס אימצה אותה ב-1982. עד 2025 רק כמה מדינות מאפשרות עדיין שימוש בכיסא החשמלי: בין החשובות נמנות אלבמה, פלורידה, דרום קרוליינה, טנסי וקנטקי. מדינות נוספות מאפשרות שימוש רק בתנאים מיוחדים או אם שיטות אחרות יוכרזו כבלתי חוקתיות.
השימוש בכיסא החשמלי ספג ביקורת נרחבת. נטען שמדי פעם נדרשו מספר מכת חשמל כדי להשלים את ההוצאה להורג, וכי זהו עונש אכזרי ויוצא דופן. בתי משפט מרכזיים קבעו פסקי דין על בסיס ראיות לכך שמוות בכיסא החשמלי עשוי להיות מלווה בסבל ממושך.
הכיסא החשמלי מוזכר בשירים ובתרבות הפופולרית הישראלית, למשל בשיר של להקת כוורת ובשיר מאת דן אלמגור, שבו דמות מוצאת להורג בכיסא המחושמל.
כיסא חשמלי הוא כיסא שמפעילים עליו חשמל למתן עונש מוות. השתמשו בו בעיקר בארצות הברית במאה ה-20.
הרולד בראון בנה את הרעיון בעזרת תומאס אדיסון. הם רצו להראות שאפשר להשתמש בסוג מסוים של חשמל להוצאה להורג. ההוצאה הראשונה בכיסא הייתה ב-1890. האישה הראשונה הוצאה בכיסא ב-1899.
האדם נקשר על הכיסא. אלקטרודה היא חלק שמעביר חשמל. אחת מחוברת לראשו, ואחת לרגלו. מפעילים חשמל כמה פעמים. החשמל חם ופוגע באיברים. לפעמים זה נכשל והאדם סובל.
מאוחר יותר התחילו להשתמש בזריקה קטלנית במקום הכיסא. מאז שנות ה-80 פחות מדינות משתמשות בכיסא. היום רק כמה מדינות בארצות הברית מאפשרות אותו בתנאים מסוימים.
הכיסא מוזכר גם בשירים. סופרים ומשוררים השתמשו בו בסיפורים ובמוזיקה.
תגובות גולשים