כיסוי הראש הוא חובה הלכתית על נשים יהודיות נשואות לכסות את שערן. מקובל להשתמש במטפחת, בכובע או בפאה נוכרית (פאה מלאכותית/מחליפה לשיער הטבעי). בעבר גם רווקות כיסו את ראשיהן באזורים מסוימים, אך היום זה נדיר.
מקור המנהג מופיע במשנה במסכת כתובות ובתלמוד, שם נקבעו כללים על נשים "פרועות ראש". מסורת זו הובילה לדעות שונות אצל הפוסקים לגבי מי חייבת וכיצד.
יש מחלוקת האם הכיסוי הוא מדאורייתא (מהתורה) או מדרבנן (מצווה של חכמים). רוב הפוסקים סבורים שהחיוב מדאורייתא, אך נמנו פוסקים המחשיבים אותו למנהג בלבד.
המחלוקת ההלכתית משפיעה על מי חייבת: חלק מהפוסקים דורשים כיסוי גם מפנויות ונערות; אחרים מרפים את הדרישה, בעיקר לגבי רווקות.
התלמוד קובע שהשיער עלול לעורר מחשבות לא צנועות ולכן מחשיבים אותו כאחד מהדברים שיש להיזהר מפניהם בזמן תפילה ולימוד תורה. לפי זה, יש מחלוקות האם רווקות צריכות לכסות ראשן בזמן תפילה.
יש שונות לגבי כמה שיער מותר שיישאר מחוץ לכיסוי. הרמב"ם והשולחן ערוך נוטים לכיסוי מלא של הראש, בעוד ראשונים אחרים התירו לחשוף מעט שער בקדמת הראש. כיום רוב הפוסקים מגבילים את כמות השיער החשוף, ובחלק מהקהילות מקפידים על כיסוי מלא ואף מגולחים.
הפאה הנוכרית מעוררת מחלוקת. המתירים טוענים שפאה נחשבת לכיסוי כשלעצמה, כיוון שהיא מכסה את השיער ומצדיקה הלכות מסוימות. הם נשענים על פירושים מסוימים למשנה ועל פסיקות של רבנים כמו הרב משה פיינשטיין והרמ"א.
המתירים מציינים שמנהג המקום ועיצובה של הפאה יכולים להכשיר אותה. הם טוענים שפאה שאינה מושכת תשומת לב נחשבת לכיסוי תקני.
האוסרים טוענים שהפאה דומה מדי לשיער טבעי. כך היא עלולה לגרום ל"מראית עין", רושם שאישה אינה מכסה את ראשה. חלק מהפוסקים אוסרים גם מטעמים של חשש להרהור.
המנהגים משתנים בין קהילות: בחלק מהקהילות החרדיות ונשות חסידות נוהגות בפאה. בחלק מהחסידויות מכסים את הפאה בכובע. בדתיים לאומיים רבות חובשות מטפחות. בחלק מהקהילות הספרדיות נפוץ השילוב של מטפחת או פאה לפי פסיקה מקומית. בחסידות חב"ד מקובל וניתן סיוע ברכישת פאה.
בשנת 2004 התעוררה סוגיה על מקור שיער בפאות, וזה הוביל לפיקוח על שיווק פאות.
יש פוסקים שמסייגים והותרת רק פאה פשוטה וצנועה. אחרים מתקשים להגדיר גבול מדויק ומאפשרים מראה טבעי יותר. הדיון מרכז סביב הימנעות מהסרת תשומת לב יתרה.
כיסוי ראש הוא מנהג שמחייב נשים נשואות לכסות את שערן. משתמשים במטפחת, כובע או פאה נוכרית. פאה נוכרית היא פאה שאינה שיער טבעי.
הרעיון מופיע במשנה ובתלמוד. מאז יש דעות שונות מה בדיוק חייבים לעשות.
יש מחלוקת אם החובה מגיעה מהתורה (דאורייתא) או מחכמים (דרבנן). זה משנה כמה קפדניים חייבים להיות.
בספרי ההלכה כתוב ששיער חשוף עלול לעורר מחשבות ולכן צריך להיזהר בזמן תפילה.
יש קהילות שמדברות על כיסוי כל הראש. אחרות מאפשרות קצת שיער קטן בחזית. בחלק מהקהילות נשים מסרקות או מגולחות כדי לוודא כיסוי מלא.
פאה מעוררת ויכוח. חלק חושבים שהיא כיסוי טוב. אחרים חוששים שהיא דומה לשיער טבעי מדי ותיצור בלבול.
בקהילות שונות עושים אחרת. יש נשים שחובשות פאה, אחרות חובשות מטפחת או כובע. יש קבוצות שעוזרות לקנות פאה למי שרוצה.
תגובות גולשים