כל הקצר קודם

יאן

יאן צידרן

יאן צידרן צידרוני

וגם שלוש אחיות

ציפה

ציפה דריפה

ציפה דריפה יאמפמפוני

"כל הקצר קודם" הוא כינוי לעיקרון לשוני שמסדר רשימות לפי אורך המילה. לפי העיקרון, נזכרים קודם הפריטים בעלי מספר ההברות (הברה, יחידת צליל במילה), ואחר כך הפריטים הרבים בהברות. כך מתרחש סדר שקל יותר לזכור.

העיקרון הופיע גם בספרות המשנה והתלמוד, ובדרך כלל קשור לזכירה בעל פה. הוא נחשב גם לעיקרון מנמוטכני (שיטות לזכירה) ולהצעה אמנותית-מוזיקלית. המוזיקליות נובעת מהצטברות ההברות, והדבר מקל על הזיכרון.

דוגמאות פשוטות נמצאות בשירי ילדים ובטקסטים עתיקים. לדוגמה: "בר, שדה וגורן", מילים בעלות הברה אחת, שתי הברות ושלוש הברות בהתאמה. בדוגמה תנכית: "גד, גדוד, יגודנו", סדר המוסיף הברות ומייצר אליטרציה (חזרה על צליל התחלתי), מה שמוסיף קצב וזכירות.

בשיר "ציפה" של דרור וידמן ויניב רווה, שמות של שלושה אחים ושלוש אחיות מוצגים כך שכל שם חדש כולל את הקודם ומאריך אותו, וכך נוצרת תחושה מוזיקלית וזכירה חזקה.

העיקרון קיים גם בשפות אחרות. מי שקורא לו "אחרון אחרון ארוך" מדגיש שלרוב המילה האחרונה נהיית הארוכה ביותר, ולא תמיד הראשונה הקצרה ביותר.

יאן

יאן צידרן

יאן צידרן צידרוני

וגם שלוש אחיות

ציפה

ציפה דריפה

ציפה דריפה יאמפמפוני

"כל הקצר קודם" אומר לסדר מילים מהקצר לארוך. הקצר בא ראשון, הארוך בא אחרי.

הברה, זה חלק במילה שאומרים כצליל אחד. העיקרון עובד על ידי הוספת הברות. כך קל לזכור דברים בשפה.

דוגמאות: "בר, שדה, גורן", פה מוסיפים הברה בכל מילת רצף. בדוגמה אחרת: "גד, גדוד, יגודנו", המילים מתארכות והן נשמעות כמו שיר.

בשיר "ציפה" השמות גדלים בכל פעם. זה עושה קצב ונוח לזכור.

העיקרון קיים בשפות רבות. יש שקוראים לו גם "אחרון אחרון ארוך" כי בדרך כלל המילה האחרונה הכי ארוכה.