שלמה זלמן שוקן הקים רשת כלבו בגרמניה לפני עליית הנאצים. ב-1901 הרחיב חנות בלייפציג ופתח סניף בצוויקאו. ב-1907 נרשם העסק בשם "י. שוקן ובניו". עד 1930 גדל הסניפים ל־20 והרשת הפכה לאחת הגדולות בגרמניה.
החנויות המפורסמות נבנו בשנים 1925, 1930 בנירנברג, שטוטגרט וקמניץ. שלוש החנויות תכנן האדריכל אריך מנדלסון. אדריכל הוא מי שעושה תכניות לבניינים. המבנים נחשבים לאבני־דרך של האדריכלות המודרנית, סגנון חדשני שדגשו על צורה ופונקציה.
עם עליית הנאצים, שוקן הוצא מאחזקת העסק ונאלץ למכור אותו במחיר נמוך במסגרת "אריזציה". אריזציה היא העברת נכסים מבעלי עסקים יהודים לקונים לא־יהודים.
אחרי המלחמה הוחזר לשוקן חלק מהבעלות (51%), והוא מכר אותו לחברת מרקור (Merkur). חברה זו עברה גלגולים והפכה לחלק מרשת קאופהוף (Kaufhof).
חנות שטוטגרט בלטה בחזותה מבטון ולבנים. היא עמדה מול מגדל העיתון "טאגבלאט" ויצרה מתחם מודרני בולט. המבנה כמעט ולא ניזוק במלחמה, אך נשרף בשנת 1960 על ידי העירייה, למרות מחאות בינלאומיות. החנות בקמניץ שרדה ואתר המבנה הפך למוזיאון ב־2014 עם תערוכות על ההיסטוריה ותצוגה על חיי ופועלו של שוקן.
שלמה זלמן שוקן הקים רשת חנויות בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה.
הרשת גדלה והייתה עם כ־20 חנויות עד 1930.
כמה חנויות בולטות נבנו בשנות ה־20 על ידי אריך מנדלסון. אריך היה אדריכל. אדריכל זה אדם שמתכנן בניינים.
בתקופת הנאצים הוא נאלץ למכור את החנויות במחיר נמוך. זה קרה בגלל חוקים רעים נגד יהודים.
אחרי המלחמה קיבל חלק מהבעלות ושילם אותה לחברה בשם מרקור. החברה הזאת היום קשורה ברשת קאופהוף.
חנות שטוטגרט הייתה בנייה מיוחדת מבטון ולבנים. היא עמדה ליד מגדל עיתון חשוב.
המבנה כמעט לא ניזוק במלחמה. ב־1960 העירייה הרסה אותו, וזה הצער הרבה אנשים.
החנות בקמניץ עדיין עומדת היום. ב־2014 נפתח שם מוזיאון על ההיסטוריה ועל שוקן.
תגובות גולשים